תומר לוטן – על ניהול בשירות הציבורי

במאמר קודם טוענת ד”ר מיכל חמו לוטם כי ניהול ציבורי קשה פי שלושה ומביאה  5 קבוצות של סיבות לקושי והאתגר שבניהול ציבורי, ביניהן העדר יכולת לתכנון לטווח ארוך; אי שליטה על משאבים חיוניים

ניהול ציבורי - רצויה עזרה. תמונה באדיבות ליטל שמר חיים

ניהול ציבורי – רצויה עזרה. תמונה באדיבות ליטל שמר חיים

כולל כח אדם, תקציב ולעיתים אף זמן; בעיות מערכתיות בעיקר העדר תחרות במגזר הציבורי, שורה התחתונה לא ברורה ולא מדידה, ומוטבים לא ברורים; או חולשת ביצוע של המשרדים המקצועיים; חיבור הכרחי בין דרג פוליטי למקצועי; והעדר הלימה בין אחריות לבין הסמכויות.

ראשית חוכמה לשאול מהו “ניהול ציבורי”?

בניהול הציבורי יש ספקטרום אדיר של עמדות ניהול עם אתגרים שונים, במינונים שונים ובתמהיל אחר לגמרי. יש הבדל בין ניהול בחברה ממשלתית, משרד ממשלה, יחידות סמך, פיקוד בגופים הבטחוניים הוא עולם נוסף, וכמובן קיים הבדל כשמשווים ניהול במסגרת השלטון מקומי/מרכזי. ההבדלים קיימים גם בתוך המערכות הללו – בין דרגי הניהול השונים, בין רמת הבכירות, מבנה המשרד, מבנה הסמכויות וכו וכו.

לדוגמה האתגרים העומדים בפני סגל בכיר ומצוין בשירות הציבורי, שונים מאתגרי אנשי המקצוע, או דרגי ביניים וזוטרים, או אתגרי הניהול בשלטון המקומי.

“מה עושה ראש הממשלה בישראל”?

העשייה הציבורית שונה גם בין נבחר ציבור לעובד ציבור. מגבלות ההשפעה נובעות ממספר מימדים:

  • המימד הפוליטי
  • המימד המדיני
  • המימד הביורוקרטי
  • המימד הציבורי

לדוגמה אנשים סוברים כי ראש הממשלה, ‘האיש מספר אחת’ ברשות המבצעת, מחזיק בידיו כוח בלתי מוגבל. עבודה שעשיתי בזמנו התמקדה בשאלה הזו, וכללה בחינת כל הסמכויות הפורמאליות והא-פורמאליות של ראש הממשלה. עבודה זו לימדה אותי שיכולות השינוי וההשפעה של התפקיד הכי חזק במדינת ישראל גם הן מוגבלות. ראש ממשלה נתון בסד לחצים אדיר.  תחשבו למשל על הקלות הבלתי נתפסת של ראש הממשלה ליזום, לקדם ולנהל מהלכים מדיניים וביטחוניים, ובאותה מידה על הקושי (הבלתי נתפס גם הוא…) ליזום, לקדם ולנהל מהלכים בשדה האזרחי. הדוגמא הזו מוכיחה עד כמה המערכות שלנו הן מורכבות, ועד כמה קשה לייצר בהם אמירה חדה וחובקת כל.

העדר השליטה על תקציב וכח אדם – לב ליבו של הקושי בניהול הציבורי

הנקודה המשמעותית ביותר היא כמובן העדר השליטה על התקציב וכוח האדם, זה בעיניי מהווה 80% מהפער בין ניהול ציבורי לניהול עסקי. העדר השליטה על משאבי הליבה היא בלתי נתפסת לאנשים שגדלו בסקטור העסקי והחברתי.

תחרות – גורם שחיקה ולא רק גורם מצוינות

הבדל גדול בין ניהול ציבורי לעסקי הוא סוגיית התחרות שציינת. אך גורם זה יכול לשחק לשני הכיוונים, קרי להפוך את הניהול הציבורי לפחות מוכוון שירות, אך מאידך להפוך את הניהול העסקי להרבה יותר קשה, דינאמי ותובעני עבור המנהל.

מעורבות הדרג הפוליטי –הבדל מרכזי בין ניהול הציבורי לעסקי

מעורבות הדרג הפוליטי והשפעתו על הניהול הציבורי היא הבדל משמעותי נוסף בין ניהול ציבורי לניהול עסקי. העדר היציבות הפוליטית, שיטת הממשל ומערכת הגומלין שבין הדרג המקצועי לנבחר מהווה חלק גדול מהמורכבות והקושי. המערכת הפוליטית היא תנודתית, מונעת מאינטרסים של שרידות וכוח, מושפעת באופן דרמטי מתקשורת ושיח ציבורי – ויש בה בכדי להפוך את הניהול הציבורי לקשה עד כדי בלתי אפשרי. גם כאן ראוי לאזן את התמונה ולהגיד שלעתים דווקא הקישור לפוליטיקה יכול לסייע בניהול, למשל הגדלת משאבים או שימוש בכלים ציבוריים כגון תקשורת וחקיקה כדי להקל על אתגרי המערכת.

תומר לוטן, מנהל הצוות המוניציפלי במכון למנהיגות וממשל

תומר לוטן, מנהל הצוות המוניציפלי במכון למנהיגות וממשל

לתגובתו של מיקי לב לתגובתו של עו”ד רועי מקלר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*