בזכות החברה האזרחית
דמיינו את חיינו בלי החברה האזרחית עולם בו אין מקום להביע דעות, כי אנו האזרחים מביעים את דעתנו וחופש הביטוי הוא הבסיס לחברה אזרחית טובה. עולם בו אין לכידות וערבות הדדית, כי הם באים לידי ביטוי במעשים של חסד ועזרה שהינם חלק מן החברה האזרחית. עולם בו אין מי שילחם על ערכים כגון כבוד האדם, צדק חברתי, דמוקרטיה או זכויות אדם. עולם בו לא נוצר הון חברתי – שהוא הכלי המרכזי לצמיחה והתחדשות של חברות. עולם ללא יצירה ותרבות, כי כל מוסדות התרבות הינם ארגוני חברה אזרחית. עולם ללא השכלה, או בריאות, או דת ואמונה בריאה, כי בישראל הם כולם ניתנים על ידי ארגוני חברה אזרחית.
מי רוצה עולם כזה? ללא ספורט אומנות, או זכויות אדם ודמוקרטיה, עולם נכה..
מאת ד”ר מיכל חמו לוטם, ורונית לוי זילברשטיין מנהלת מקצועית, המרכז למנהיגות מתנדבת, במכון למנהיגות וממשל
החברה האזרחית היא נשמת אפה של דמוקרטיה, ונשמת אפו של הרוח האנושית. היא עוטפת את חיינו כמעין גלימה בלתי מורגשת, ארגוניה מספקים לנו שירותים. ילדינו הולכים לתנועות נוער שהם ארגוני חברה אזרחית, מפגינים כחלק ממנה, לומדים באוניברסיטה, או מקבלים שירות קהילתי. כולנו שייכים אליה.
מה היא החברה האזרחית? החברה האזרחית היא מרחב רב הגדרות והיא חיה רבת פנים, והיא חיונית לחוסנה וקיומה של מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית פלורליסטית ששמה לרגליה את ערכי כבוד האדם והצדק.
הגדרה טובה לחברה האזרחית היא “האזור שלא למטרת רוח בין הממשלה לבין הפרט ומשפחתו”. החברה האזרחית היא גם האזור בו פועלים מתנדבים, תורמים, התארגנויות לא מתואגדות כגון ועדי הורים, שותפויות, ואינספור חיות אחרות. רבים מבלבלים בין החברה האזרחית לבין החלק שלה המורכב מארגונים. הגיידסטאר מעריך כי סך הכל פועלות בישראל 15,000 עמותות פעילות מתוך מעל 40,000 עמותות רשומות. כלל הארגונים הללו יחד קרויים ממגזר שלישי.
אך החברה האזרחית היא מרחב רב הגדרות. החברה האזרחית היא גם האזור בו ארגונים פועלים. הם רבי שמות, מלכ”רים – מוסדות ללא כוונת רוח, חל”צים, חברות לתועלת הציבור, קרנות, עמותות, הקדשים ועוד חיות ארגוניות ומשפטיות, כמו גם אוניבסיטאות ובתי חולים. אך היא לא רק ארגונים, פועלים בה אנשים, מתנדבים ומנהיגות מתנדבת, תורמים, התארגנויות לא מתואגדות כגון ועדי הורים, או שותפויות.
רבים מבלבלים בין החברה האזרחית לבין המרכיב שלה הכולל את הארגונים ללא כוונת רווח, קרי המגזר השלישי. המגזר השלישי הוא החלק בחברה האזרחית הכולל את סך כל הארגונים האזרחיים והחברתיים, או המוסדות המעצבים דמוקרטיה מתפקדת, ושאינם גופים שקיומם תלוי באופן מלא בממשלה או בגופים מסחריים. קבוצות הפועלות במסגרת החברה האזרחית תומכות ופועלות בעיקר עבור התפתחות חברתית והאינטרס הציבורי.
החברה האזרחית חיונית לחוסנה וקיומה של המדינה והחברה, בעיקר היא חיונית לקיום דמוקרטיה פלורליסטית ששמה לרגליה את ערכי כבוד האדם והצדק. זו אחת הסיבות לכך שבעשורים האחרונים גוברת ההכרה של אזרחי ישראל ושל מוסדותיה בצורך בחברה אזרחית המתבטאת בעליה ברצון הציבור להיות פעילים. זאת דרכם לקדם ערכים שונים כגון סולידריות חברתית, הקטנת פערים ואי-שוויון ולשפר את איכות החיים של תושבים בארצם ועל כדור הארץ בכלל.
ארגוני החברה האזרחית צמחו במדינות השונות בעולם בדרכים שונות, בהתאם לתרבויות ולתנאים השונים. לרוב הם צמחו מלמטה, מהשורשים שקרויים “Grass Root Organizations”, כהתארגנויות וארגונים אזרחיים שביקשו לתת מענה לצרכי הקהילה ולסייע בפיתרון בעיות חברתיות במגוון תחומים. בהמשך הם קיבלו גיבוי מן המדינות. כך למשל כבר לפני מעל ארבע מאות שנים, בשנת 1601 חוקקה המלכה אליזבט הראשונה חקיקה ייחודית לארגוני הצדקה (Charity Organizations) באנגליה. בארה”ב עם התקדמות החקיקה וההכרה בארגונים חברתיים נקבעו המושגיםNon Governmental Organization (NGO) וגם (NPO) Non Profit Organizationsשהוא המונח שנפוץ בשימוש.
אין כל ספק באשר להתעצמותם ההולכת וגוברת של החברה האזרחית וארגוניה בישראל ובעולם בעשורים האחרונים, וניתן להבין זאת על רקע מספר סיבות מרכזיות:
- פלטפורמות וכלים טכנולוגיים: המספקות דרכים חדשות לקשר ותקשורת, לדוגמה תקשורת המונים, הרשתות החברתיות היא הציר המרכזי, והן מאפשרות לפרט להיות שותף ואף להניע קהלים שלמים ודעת קהל … והכל מהבית.
- צרכים חברתיים ונסיגת הממשל: השילוב בין ריבוי בעיות שאינן מקבלות מענה וגידול בפערים ובצרכים החברתיים, בצד נסיגתן של הממשלות מאחריות, חולשתם של הפוליטיקאים ולעיתים החלשות הממשל האיץ את התפתחות החברה האזרחית ומנהיגותה. בנוסף המשבר הכלכלי של 2008 יצר אי אמון בממסדים כלכליים גדולים, למשל התמוטטות תאגידי ענק, וחזרה לטיפוח ארגונים ועסקים קטנים יותר וזריזים להגיב, כמנוף הכלכלי – חברתי של צמיחת החברה והמדינה.
- התעצמות הפרט ומעבר למיקוד שליטה פנימי: התרחבות ההשכלה ורצונם של פרטים לקבל יותר מידע, להיות מעורבים ולהשפיע על חברתם וסביבתם באופן ישיר.
תהליכים היסטוריים: שלוש הסיבות הללו נעוצות בתהליכים היסטוריים גלובליים, אזוריים, וישראלים. למשל באירופה ובארה”ב תקופת השיקום שלאחר מלחמת העולם השנייה הצריכה ממשלות חזקות וגדולות על מנת להתמודד עם אתגרי השיקום. הללו הביאו מצידם תסיסה והתעוררות חברתית משלהי שנות ה-50. אלה קיבלו ביטוי בשנות השישים ואילך בדמות הפגנות, מחאות אלימות ותביעה לקידום זכויות האדם וחופש הפרט שדחפו את התפתחות החברה האזרחית וארגוניה.
שימו לב לריבוי השמות ולמורכבות השיח המתייחס אליה, לעיתים עד בלבול! המורכבות אינה פוגעת בחשיבותה האדירה של החברה האזרחית, היא עדות לעובדה כי מדובר בתחום יחסית חדש מבחינה היסטורית. כמו תמיד, כשנולדים תחומים או בתקופות של התעצמות תופעות, נוצרות פרדיגמות המקבלות ביטוי בשפה שמתאפיינת בריבוי וטשטוש מושגים ומשמעויות.
התהליכים בישראל משיקים לעולם, וקשורים בשינויים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים ושגרמו בין הציבור בישראל משמיע את קולו יותר ויותר – כחלק מחברה אזרחית פעילה ו”בועטת”. זה החל בתחילת שנות ה-70 במחאת הפנתרים, המשיך בהפגנות לאחר מלחמת יום הכיפורים שהובילו להקמת גוש אמונים ושלום עכשיו, שני ארגוני חברה אזרחית. בסוף העשור של שנות השבעים נחקק בישראל חוק העמותות, שהחליף את החוק העותומאני הישן. בהמשך נקבעו כללי רגולציה והוראות מנהליות אשר שיקפו תחילתה של מדיניות ציבורית בנושא. ברבע האחרון של המאה ה-20 הואצו תהליכים אלה, נתמכים בטכנולוגיות החדשות, במגמות הגלובליזציה, גם לאור תהליכי התפרקות מדינת הרווחה.
וכך, בישראל כמו בעולם, תפסה החברה האזרחית נתח הולך ומשמעותי, שהגיע לשיאים חדשים. למשל החברה האזרחית היא זו שגרמה לדרג הנבחר לסגת מלבנון. החברה האזרחית היא זו שהגדירה חזון חדש למדינת ישראל, “צדק חברתי” במהלך מחאת הציבור בקיץ 2011. זהו חזון ואתוס ממשי, אם גם יקח עוד דור לצקת בו תוכן משמעותי. היתה זו החברה האזרחית במיטבה שהביאה לקריאה לצדק חברתי, והביאה בבחירות 2013 הקמת מפלגת יש עתיד שנבחרה על הטיקט של מימוש קריאה זו. המחאה אף הביאה ללידתם של מנהיגים אזרחיים צעירים, ששנים מהם, סתיו שפיר ואיציק שמולי, אף נבחרו לכנסת, דבר המסמן כי החברה האזרחית גורמת כיום את חילופי הדורות המנהיגותיים, ומעצבת מנהיגות חדשה, שנולדת לא רק בצבא או בפוליטיקה.
השפה תמיד מפגרת אחרי המציאות. אמנם גם אצלנו בישראל, כמו בעולם, גדל מאד מספר הארגונים האזרחיים וגדלה גם השפעתם. הם עוברים מצדקה לעשייה חברתית, ומרחיבים את עשייתם מעבר לאספקת שירותים גם לסינגור, לפיתוח שירותים, לתשתיות ושירות לארגונים ולחברה האזרחית, ולהובלת שינוי חברתי.
ושימו לב לשפה, לדוגמה לריבוי השמות והמושגים שנולדו. מושגים חדשים כגון ה’מגזר השלישי’ (third sector) או “ארגונים ללא כוונת רווח – אלכ”רים” (nonprofit organizations), החליפו מושגים מהעבר. ארגוני החברה האזרחית קרויים בשמות רבים בעברית. החל בעמותות, המשך באלכ”רים ובמלכ”רים (מוסדות ללא כוונת רווח) דרך ארגונים חברתיים, ארגוני צדקה או חסד, ולאחרונה נוספו חל”צים, חברות לתועלת הציבור. שלא לדבר על קרנות, הקדשים ועוד. זה מעיד על כמה דברים:
- היווצרותה והתעצמותה של החברה האזרחית בישראל, ויצירת פרדיגמה חדשה ויחסי כוחות חדשים בין המגזרים. האם הדבר מעיד על המאבק בין ריבון לאזרח? מי “נותן שמות” ומה בין חקיקה להגדרה עצמית?
- היווצרות כלים חדשים להתאגדות, דוגמת חברות לתועלת הציבור. כיום נוצר תחום היברידי נוסף שמחבר בין עשיה כלכלית ועשייה חברתית. אלה עסקים חברתיים או המגזר הרביעי – והוא יוצר, שוב, טרמינולוגיה חדשה. האם החוק יוכל למסד או “לעמוד בקצב” של התפתחות המרחב הבין מגזרי?
- שינוי בהערכה העצמית: ארגוני החברה האזרחית מאסו בלהיות חשודים מיידיים, והם זוקפים את ראשם בגאווה ופחות מתנצלים. לדוגמה הסרטון הפופולרי של דן פאלוטה “האופן בו אנו חושבים על צדקה הינו מוטעה לחלוטין” – אתר ההרצאות המצליח TED – שווה צפיה.
הסרטון נצפה יותר מ 2.5 מיליון פעמים. פאלוטה טוען, בין היתר, כי מערכת האמונות שלנו לגבי עמותות משאירות את המגזר השלישי קטן – tinny. ואת השפעתו מוגבלת. הוא טוען כי עמותות נתפסות ביסודן כחשודות, כטפיל על החברה היצרנית וכמועלות בכספי ציבור. פאלוטה משמיע מסר תקיף על חוסר הבסיס לתפיסות אלא. קורא למגזר שלישי חזק, בעל תשתיות איתנות כאלה שדורשות תקורות. “כן לתקורות ללא בושה!”
לא סתם חוינו השנה את התעוררותה והתחזקותה של מנהיגות אזרחית. רוח השינויים של התעוררות החברה האזרחית משפיע ישירות על אלו הפועלים בתוכה ונותנים רוח גבית להתחזקות השדה החברתי וארגוניו. מכאן באים גם המוטיבציה והרצון לא רק לשנות טרמינולוגיה אלא גם לשנות את הטון. מזה של נמיכות קומה לזה של זקיפות קומה ותחושה מחודשת של שליחות.
וגם אתם יכולים לעשות המון, להתנדב, פנו לעמותות ליד ביתכם, להצטרף לועדים מנהלים – פנו למרכז למנהיגות מתנדבת, להפגין, ליצר שותפיות, להצטרף לועד ההורים, לארגן אירועים קהילתיים. החברה האזרחית היא אנחנו!
לחלק א – מנהיגות מתנדבת לחלק ב – האם נוחי דנקנר הוא מנהיג חברתי/אזרחי?
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!