תחושות ורגשות – הגדרות ומילון

“אנחנו מה שאנחנו חושבים. כל מה שהיננו עשוי מהמחשבות שלנו. איתן אנו יוצרים את עולמנו” אמר בודהה, ואוסיף כי המחשבות שלנו יוצרות פעמים רבות את הרגשות שלנו, והללו משפיעות בתורן על התחושות שלנו.

מה ההבדל בין תחושות לרגשות?

חוקרים רבים מבחינים בין תחושות לרגשות (ראו מיון בהמשך). יש מספר הבחנות ביניהם:

  1. תחושות יכולות גם להתייחס באופן מצומצם יותר לחוויה של השינויים הגופניים, ואז התחושה היא חוויה המגיעה אלינו דרך החושים שלנו, ראיה, שמיעה, ריח, טעם, או הצרכים פנימיים שלנו (רעב, עיפות קור).
  2. תחושות יוצרות תבנית מסוימת ולעיתים נראות דומות מאד אצל בני אדם ובעלי חיים. הן תהליכים סטריאוטיפים ואוטומטיים למדי,לעומת רגשות, שהם המורכבים הרבה יותר.
  3. רגשות הם תערובת מיוחדת של תחושות ודימויים, הם סוביקטיביים, ויכולים לקרות גם בצורה שאינה מודעת, ולכן רגש הוא תופעה יותר כללית מהביטוי הסובייקטיבי של התחושות.

המשפטן והפילוסוף האנגלי ג’רמי בנת’ם, אבי גישת התועלתנות, טען כי “הטבע הציב את האדם תחת שני אדונים, כאב ועונג. רק הם יכולים להורות לנו מה עלינו לעשות, ומה נעשה בפועל. מצד אחד דגל הטוב והרע, ומהצד השני שרשרת הגרימה, מחוברים לכס מלכותם. הם מושלים בנו בכל אשר נעשה, נאמר ונחשוב…”

התשוקה מנהלת את חיינו

אני סבורה כי התשוקות מושלות בנו. הן גורמות לנו לפעול, לחוש תחושת משמעות, למקסם אושר, ולצבור כוח עוצמה והשפעה.

בכל הרשימות שערכו חוקרים שונים מופיעים שני רגשות בסיסיים: כאב והנאה. שני רגשות אלו אינם נלמדים, ומופיעים גם אצל בני אדם הסובלים מפיגור שכלי, ואף מאפיינים גם רגשות של בעלי חיים רבים.  את הרגשות ברשימה הבאה ניתן לסווג לקבוצת הרגשות הגורמים אושר והנאה או הגורמים סבל מצוקה או כאב.

מילון רגשות

  1. אדישות: אפאטיה, שוויון נפש, אי אכפתיות, חוסר עניין
  2. אהבה: תשוקה, אהדה
  3. אומץ: גבורה, תעוזה, חיל, הרואיות
  4. אופטימיות: לראות בורוד, לראות את חצי הכוס המלאה
  5. אושר: עונג, שמחה, נחת, כיף מנעמים
  6. אימה: פחד, יראה, פלצות, חלחלה, בהלה, מורא
  7. אכזבה: מפח נפש, מרירות
  8. אמון
  9. אמביוולנטיות
  10. אמפטיה
  11. אקסטזה
  12. אשמה
  13. בדידות: גלמודיות, עריריות, יחידות
  14. בהלה
  15. בוז: זילות, קלס, חילול
  16. בושה: כלימה, חרפה, מבוכה, ביישנות
  17. ביטחון: אמון
  18. בלבול: איבוד עשתונות, דיסאורינטציה
  19. גאווה: ראוותנות, ארוגנטיות, זקיפות קומה
  20. גועל: סלידה, דחייה, תיאוב, מיאוס, אוורסיה
  21. געגוע: כמיהה, ערגה, נהייה, השתוקקות, הימשכות
  22. דאגה: חשש
  23. דחייה
  24. דיכאון: דפרסיה, דכדוך, מרה שחורה, מלנכוליה, מועקה, עקת נפש
  25. הבנה
  26. הודיה
  27. הזדהות: צידוד, תמיכה, סולידאריות
  28. היקשרות
  29. הנאה
  30. הערצה
  31. הקלה: רווחה
  32. הכרת תודה: הודיה, רוב תודות, שלמי תודה
  33. השפלה
  34. התאהבות
  35. התרגשות: סערת נפש, סערת רוחות, ריגוש
  36. זעם: זעף, כעס, קצף, שצף, רעם
  37. חמדנות
  38. חוסר אונים
  39. חיבה: אהדה, סימפטיה
  40. חימה: ריתחה
  41. חמלה: רחמים
  42. חרדה
  43. חרטה
  44. חשש
  45. טינה
  46. יגון: תוגה, דאבה, עוגמה, צער, עצב
  47. ייאוש: רפיון ידים, חוסר תקוה
  48. יראה
  49. כאב
  50. כמיהה
  51. כעס: זעם, זעף, כעס, קצף, שצף, רעם
  52. לחץ: סטרס
  53. מבוכה: אי נוחות, אי נעימות,
  54. מועקה: דיכאון, דפרסיה, דכדוך, מרה שחורה, מלנכוליה, מועקה, עקת נפש
  55. מצוקה
  56. מרירות
  57. נוסטלגיה: ערגה
  58. נחיתות: פחיתות, נקלות
  59. נחת רוח
  60. ניכור
  61. נקמה
  62. סבל.
  63. סיפוק: שביעות רצון, נחת רוח, קורת רוח, התמוגגות
  64. סלידה
  65. ספק
  66. סקרנות
  67. עדנה
  68. עוינות: שנאה, שטנה, משטמה, אויבות
  69. עונג
  70. עניין
  71. עליונות: גאווה, עדיפות, ייתרון
  72. עליזות: עליצות, שמחה, דיצה, חדווה, רינה, גילה, צהלה
  73. עצב: תודה, דאבה, יגון, עוגמה, צער
  74. עצבנות:אי שקט, מתיחות, מריטת עצבים
  75. פחד:  חרדה, ייראה, חשש
  76. פליאה: תהייה, תמיהה, השתוממות, תימהון
  77. צער: עצב, תודה, דאבה, יגון, עוגמה,
  78. ציפייה: ייחול, המתנה, חיכיון
  79. קבלה
  80. קנאה: צרות עין
  81. קתרזיס
  82. רוגע
  83. רחמים: חמלה
  84. ריקנות: שעמום, נביבות
  85. שביעות רצון
  86. שכול
  87. שלוה
  88. שמחה: עליזות, עליצות, דיצה, חדווה, רינה, גילה, צהלה, רון
  89. שמחה לאיד
  90. שלווה
  91. שנאה: שונה, תיעוב, איבה
  92. שעמום: חדגוניות, ריקנות
  93. תאווה: תשוקה, חמדה, חשק, משיכה,
  94. תדהמה
  95. תיעוב: סלידה, דחייה, גועל, מיאוס
  96. תסכול: מפח נפש
  97. תקווה: ייחול, משאלה, ציפייה, משאלת לב
  98. תשוקה: תאוה, חשק, מאווים, חמדה, משיכה

רגשות ותחושות:

וילהלם וונדט ואדוארד טיצ’נר (Titchener) חקרו את התודעה על ידי עידוד אנשים להתבוננות עצמית (אינטרוספקציה) ותיעוד דיווחיהם של אנשים אלה. טיצ’נר, שהיה סטרוקטורליסט, האמין כי הנפש בנויה ממרכיבים, וניתן לפרקה למרכיבים, כשם שניתן לפרק חומרים למרכיביהם הכימיים. הוא זיהה שלושה מרכיבי יסוד של הנפש וההכרה:

  • דימויים
  • רגשות
  • תחושות: הוא זיהה לבסוף אלפי תחושות שהוא העריך בתור חוויות חושיות ראשוניות, בלתי אמצעיות ובכללן צבעים, טונים, חום, קור, לחץ וכיוצא בזה.

וילהלם וונדט חקר את האלמנטים של התודעה והבדיל בין שני סוגים של חויות מנטליות: תחושות שניתן לתאר בסוגים שונים ובעוצמה, ורגשות שניתן לאפיין ולתאר באמצעות שלושה ממדים:

  1. נעימות/חוסר נעימות
  2. התרגשות/שקט
  3. מתח/הרפיה

כך לדוגמה שמחה היא רגש המאופיין בנעימות, התרגשות ומתח. ייאוש מאופיין בחוסר נעימות, שקט, ומתח או הרפיה, וציפייה מתאפיינת בנעימות (לרוב) התרגשות ומתח.

וונדט חקר איך אלמנטים של תחושות ורגשות יוצרים חויות מורכבות כאשר מתלכדים כמה אלמנטים ונוצרת תפיסה, שאותה הוא כינה “סינתיזה יצירתית”. וונדט היה הראשון לגלות כי האדם יכול להחזיק לכל היותר 8 אלמנטים בתודעתו (6 + 2).

הגדרת רגש

רגש מוגדר כאופן בו מתבטא מצבו הנפשי של האדם מבחינת החוויה הסובייקטיבית שלו. הרגש עשוי להתבטא בעוררות גופנית חיובית או שלילית, וכן באופן התנהגותי וחברתי. הרגש מקושר למצב רוחו של האדם, נטיותיו, מזגו ואישיותו. מילים נרדפות: סנטימנט, אמוציה.

 המרכיב הבולט ברגש הנו התחושה הסובייקטיבית שאותה אנו “חשים”, וכיון שהיא סובייקטיבית הרי ייתכן שאותו רגש נחווה שונה אצל בני אדם שונים.

רגש מתווה התנהגויות ולהפך:

לעתים אנו רוצים לחוות רגש כזה או אחר, כגון השגת תענוג או הימנעות מכאב. במקרים כאלה ניתן לומר כי הרגש מהווה מוטיבציה לתגובות והתנהגויות המכוונות להגיע אל הרגש המבוקש.

ניתן לתאר רגשות כגון אהבה, שנאה, אומץ, פחד, הנאה, עצב, גועל הן במונחים פיזיולוגיים והן במונחים פסיכולוגיים. למשל, רגש יכול להביא מבחינה פיזיולוגית לשינויים בקצב הלב, הזעה או התכווצות שרירים בפנים המביעים רגשות מסוימים. ואילו מבחינה פסיכולוגית, רגש יכול להביא להערכות מסוימות שהאדם עושה לגבי מצבו האישי, ולפעולה שלו בהתאם להערכות אלו.

הגדרת תחושה(באנגלית: Sensation)

חוויה לא מתוייגת, לא יסודית ולא מוכרת לנשוא התחושה (בשונה מהתפיסה שהיא תוצאת פיענוחה של התחושה) של הרגשה או מודעות למצבים בתוך הגוף או מחוצה לו, שנגרמת באמצעות גרייה של קולטן או של מערכת קולטנים ומהווה למעשה נתון חושי ש”נצרב” במוח. פסיכולוגים רבים חולקים על ההנחה שאדם יכול להתנסות בחוויה חושית כלשהי בלי לפרש, לתייג או להכיר את החוויה (ויקיפדיה).

7 תגובות
  1. הדר
    הדר אומר:

    תוכלי בבקשה להסביר למה “כאב” זה רגש ולא תחושה?
    הרי כאב מגיע מהחושים (למשל כשיש לי פצע ברגל)

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*