מדינה על מצוק זכוכית – דרושות נשים בעמדות הנהגה

מאת ד”ר מיכל חמו לוטם ופרופ’ רונית קרק

בימים האחרונים סערו הרוחות סביב מינויה של אישה לתפקיד מנהלת רשות החברות. במקביל התבשרנו על מינויין של נשים כמנכ״לית משרד התפוצות וכמנכל״ית משרד החקלאות. 

מעבר למינוין של נשים ראויות לתפקיד, עתיד מדינת ישראל, ואולי עתיד העולם כולו, תלוי בכך שיותר נשים ישתלבו, לצד ועם גברים, בעמדות הנהגה כדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות.

נכון, שליש מהשרים בממשלת השינוי הן נשים – חידוש מרענן שלא קרה במקרה. נראה שמדינת ישראל הגיעה ל”מצוק הזכוכית” שלה. 

“מצוק הזכוכית” (Glass Cliff) מתאר מציאות בה נשים מקבלות הזדמנות להנהיג דווקא במצבים שבהם הארגון נמצא במצוקה ומשבר. אמנם ניתנת לנשים אופציה להתקדם, אך הן מוצאות עצמן על פי תהום המצוק. מחקרים הראו כי בעוד הפרדיגמה הרגילה באיתור מועמדים לתפקידי ניהול בכירים היא “חשוב מנהל – חשוב גבר”, הרי בחברות בנסיגה או במשבר התפיסה משתנה. במשבר הפרדיגמה השלטת היא: ‘Think crisis – think female’, ויש נטייה מוגברת למנות נשים, בדיוק כמו שמונו כעת לממשלת השינוי. יתרה מזו, הממצאים מראים כי הנשים אכן תרמו יותר לשיפור בהישגי החברות במשבר. 

זו המציאות במדינת ישראל , שחווה משבר משולב. משבר כלכלי – בעקבות נזקי הקורונה; משבר חברתי – של פערים המלווים בחוסר אמון, משבר בריאותי חריף, ומשבר חינוכי – בעקבות סגירת מערכת החינוך רוב שנת הקורונה. 

מינוי הנשים כשרות בממשלה הוא בבחינת צעד ראשון, אך לא מספק. דרושות הרבה יותר נשים בעמדות הובלה, שיוכלו לפעול עם ולצד גברים לתהליכי השיקום והריפוי של ישראל. מחקרים מצאו כי נשים בעמדות ניהול בכירות משפרות ביצועים ומעלה ריווחיות עסקית. בנוסף בתקופות משבר מנהיגות של נשים מביאה מביאה לתוצאות טובות יותר, כפי שניתן היה לראות במשבר הקורונה בארצות המונהגות על ידי נשים, דוגמת ניו זילנד, קוריאה הצפונית, גרמניה ועוד. נשים בעמדות  ניהול מביאות נקודות מבט אחרות וחשובות.

בממשלה הקודמת מתוך 35 משרדי ממשלה רק ארבע כיהנו מנכ״ליות. בממשלה קודמת ב- 2019  אמי פלמור, המנכ״לית המצוינת של משרד המשפטים, כיהנה כאישה יחידה מתוך 29 מנכ״לים של משרדי ממשלה. במהלך הקדנציה האחרונה, קרן טרנר, מנכ”לית האוצר המרשימה, עזבה את תפקידה בשל חוסר הסכמות עם השר, שכללו התבטאויות בוטות מיגדרית. מספר כה מועט של נשים בעמדות מפתח, כאשר המשבר דורש ייצוג של כלל האוכלוסיה לפיתרונו, מטריד.

למיעוט נשים – תופעת ה״אסימון״ (token) – יש השלכות נוספות. מחקרים רבים מראים שכנשים במיעוט בתפקיד וסביב שולחן קבלת ההחלטות – היכולת שלהן להשמיע קול ודעה אחרת, קטנה. אין די במנכ״לית אחת או מספר מצומצם של מנכ״ליות/סמנכ״ליות, כדי לאפשר קולות מגוונים. 

ייצוג אמיתי של מגוון הקולות והזוויות מחייב מספרים גבוהים של נשים בצמרת!

משבר הקורונה העמיק את האתגרי השיקום החברתיים-כלכליים העומדים בפני מדינת ישראל. האתגר הציבורי הוא אדיר, ונובע גם מהצורך לסגל את המערכת הציבורית האיטית והכבדה לקצב השינוי ולעולם הממהר של המהפכה התעשייתית הרביעית. משבר הקורונה עצמו עוד מאיץ את קצב השינוי, וישראל חייבת להיערך!

זה מחייב הגמשת המערכות הרגולטוריות, הנגשת השירותים לציבור בדיגיטל, והאצת קצב ההסתגלות של המערכות הציבוריות. מדובר במאמץ גדול ששם את טובת וצורכי כלל הציבור במרכז. בריאות, איכות חיים ואושר הם זכות יסוד של אזרחי המדינה. 

ואכן מנהיגות וניהול של נשים מתאימים במיוחד למצבים המורכבים ולאיכויות הנדרשות היום להנהגת מדינת ישראל, הדורשים ראייה תיכנונית רחבה, בצד עבודת צוות, וייצוג הציבור. 

 

המצוק בו נתונה ישראל הוא קריאת השכמה חד משמעית למנות נשים לתפקידים ציבוריים בכירים – כמנ״כליות וסמנכ״ליות של משרדי הממשלה, החברות הציבוריות ויחידות הסמך הממשלתיות. זה לא פשוט, לא כי אין מועמדות – יש נשים איכותיות ומדהימות. אך לרוב הן לא נתפסות על-ידי השרים ובעלי התפקידים הבכירים בתור הבחירה המועדפת. 

לצורך כך נדרשת הבנה ששוויון הוא לא משחק סכום אפס. להפך, נשים הן מנוע צמיחה וקידומן יביא להגדלת העוגה – לטובת כולם. 

לסיכום, מנהיגות משותפת של נשים וגברים היא הדרך. לכך נדרשים הרבה יותר מינויים של נשים בעמדות המנהיגות והניהול הבכירות ביותר. נשים אלה, עם הגברים, יביאו לקבלת החלטות טובות יותר לעתיד מדינת ישראל. במובן הזה שיוויון הוא לא רק ערך וחזון, אלא הוא גם אמצעי חיוני ודחוף לקידום איכות החיים, הבריאות והאושר של כולנו.  והזמן הנכון הוא עכשיו.

לכתבה בגלובס

 יוני 2021

ד”ר מיכל חמו לוטם היא רופאה, מומחית במנהיגות, מחברת הספר מנהיגות 3.0, מרצה ויזמת סדרתית. מכהנת כמנכ”לית  אושיה.

פרופ׳ רונית קרק היא ראשת המגמה החברתית-ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה ומייסדת ראש מסלול “מגדר בשטח”, לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן, היא חוקרת מנהיגות ומגדר בקונטקסט בהקשר הארגוני ופסיכולוגית אירגונית שעובדת עם מגוון חברות במשק.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*