קטגוריה: ממשל ומנהיגות ציבורית

תפקידה היחיד של הפוליטיקה והמנהיגות היא לשמור על איכות חיינו והאושר שלנו בהווה ובעתיד. מלחמות משרתות המון אינטרסים, והביטחון הוא לא היחיד שבהם, לצערי לפעמים אפילו לא הראשון שבהם, וודאי שהאינטרס אינו איכות החיים שלנו.

ההשלכה המרכזית של היותה של הכנסת “עשירה” היא שמרבית חברי הכנסת המכהנים מתקשים להבין את מעמד הביניים והמעמד הנמוך, הם מרוחקים ממנו, ומוטים לטובת נושאים אחרים המשקפים את חייהם וקהליהם. רוב חברי הכנסת אינם מייצגים את המעמד הבינוני – נמוך! לעשירים קל יותר להיבחר משלוש סיבות: יש להם האמצעים הכלכליים. יש להם תדמית של מצליחנים, הם זוכים, בטעות (!) לתדמית של נקיי כפיים.

יש בלוג חביב עלי שנקרא “לא למות טיפש“. עדו לנדו, הכותב שלו, רוצה שאנשים יבינו לעומק סוגיות על סדר הים הציבורי. מאידך המונח “בורות רציונלית”, המתאר מצב שבו עלות השגת מידע לגבי נושא מסוים עולה על התועלת שבהשגתו. הבורות הזו נובעת מההשפעה קטנה מאד של אזרח בודד על תוצאות הבחירות, והלימוד וההבנה המעמיקה דורשים תשומות […]

לא חסרים מנהיגים צעירים ואמיצים בישראל, אך פחות ופחות מוכנים להוביל שינוי ברמת השלטון מכמה סיבות: אנו חיים בחברה המקדשת הצלחה חומרית – עסקית; יש ייאוש – ייאוש מהיכולת להשפיע דרך הממשל; המחירים הגבוהים האישיים שמשלם מי שהולך לקריירה ציבורית; ואתגריה האדירים של ישראל.