הרצון והיכולת ללמוד בקרב מנהלים בכירים אינה מובנת מאליה מארבע סיבות: הם לוקים בטעות הנפוצה שילדים ‘לומדים’, ומבוגרים ‘יודעים’; הם הגיעו לעמדה בכירה דווקא עקב הצטיינותם בלספק פתרונות – אסטרטגיית ההצלחה שלהם מבוססת על מתן התשובות הנכונות ולא על שאילת השאלות הנכונות; הקושי האובייקטיבי של עומס והעדר פניות; בשלותם ללמוד מוטלת בספק בשל ההנחה המוטעית יי מעמדם הבכיר מרמז על היקפי ידע מספקים לתפקוד המערכת, הם מניחים שהם יודעים, ותחושת ביטחון כוזבת זו היא המפילה אותם למלכודת ה”יודעים” תמיד