העולם הממהר – אתגר למנהלים ולארגונים
העולם שלנו ממהר – העיתונאי תום פרידמן מדבר בספרו “תודה שאחרת” על עולם שמשתנה במהירות רבה. תום פרידמן טוען כי 3 גורמים שלובים משנים לחלוטין את פני העולם – שינויים טכנולוגיים המחוללים שינויים סוציולוגיים, הגלובליזציה (המואצת אף היא בשל הטכנולוגיה), ושינויים דמוגרפיים.
המהפכה המהפכה התעשייתית הרביעית תמזג בין הפיסיקלי, הדיגיטלי והביולוגי.
העולם ממהר בהרבה מובנים, גם החוקר והמדען ריי קורצוייל המדבר על המיזוג ההדרגתי שהחל בין אדם למכונה, או בין חשיבה ומערכות ביולוגית לבין הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. בספריו קורצוויל מדגים על פני עשרות גרפים לוגריתמיים את קצבי השינוי האקספוננציאליים לאורך ההיסטוריה, ומדגים שגם קצב אקספוננציאלי זה מאיץ. ריי קורצוייל מדבר על הסינגולריות כנקודת המפץ הגדול, וטוען שהיא מתקרבת.
מה עושים 1?
מפתחים יכולות של ניהול בעולם ממהר. שינוי הפרדיגמה בניהול.
מה עושים 2?
מאמצים חדשנות כאסטרטגיה, וגם מאמצים את השיבוש העצמי. במאמר הבא טוענים שכל מדינה צריכה שר לענייני עתיד. חשוב להדגיש שלא רק כל מדינה – כל חברה וארגון שמכבד את עצמו. תקראו לזה סמנ”כל חדשנות או מנהל תכנון אסטרטגי. (כנסת ישראל אגב הקימה נציבות לדורות הבאים, ברשות השופט שלמה שוהם, ופירקה אותה. אוי לנו ולמדינתנו).
העליה בקצב ובשיבוש היא הסיבה שהשלב הנוכחי באבולוציה של מדינות, של ארגונים וחברות מסחריות, של סטרטאפים ועסקים חברתיים, בעצם של כל מי שחפץ חיים, מחייב חדשנות. הדרך לקדמה של מדינות כבר לא מדברת על הון ועושר כלכלי, אסטרטגיה, או אפילו הון אנושי. הגן ההכרחי להישרדות ולהתפתחות, שכל תאגיד שמכבד את עצמו, וכל מדינה בעולם שואפת לקדמו בקירבה, הוא חדשנות.
שימו לב לקביעה הנחרצת והחשובה של המועצה האמריקאית לבחינת הכושר התחרותי “חדשנות תהיה הפקטור החשוב ביותר בקביעת הצלחתה של ארצות הברית במאה ה-21.”
סינגפור הציבה את המדע כמפתח לחדשנות; פינלנד מתמקדת בחדשנות מוכוונת Well Being ורווחה בכל טווח הגילאים; אבו-דאבי סימנה את החדשנות בממשל כיעד מרכזי; סין מייצרת נחשולים של אקדמאים – קראתי שכל שנה מסיימים שם 500,000 איש תואר שלישי. סין גם משקיעה בילארדי דולרים בחכמה מתוך מחשבה שהמטרה אינה “להדביק” את הקצב אלא ממש לדלג דור בתחומים כמו רפואה, ריצוף גנום וייצור רובוטים – והופכת בעצמה למוקד של חדשנות. גם ארצות הברית הגדולה בחרה את אינטגרציית המערכות כאסטרטגיית החדשנות שלה, שזה נהדר – כי חדשנות היא תמיד בממשקים ובין התחומים.
ארגונים חכמים מבינים כי אין אסטרטגיה בלא חדשנות, אבל מה שקורה הוא שחדשנות הופכת להיות האסטרטגיה, או לפחות נדבך עיקרי בתוכה. חברות מובילות ממנות מנהלי חדשנות, מדינות נכנסות למירוץ, וכבר נקבעו מספר מדדי חדשנות עולמיים המדרגים מדינות על פי רמת החדשנות, ומשלבים שורה של פרמטרים כגון טכנולוגיות, מחקר ופיתוח, קבלת מהגרים – מאגר מוחות גדול שכדאי להשתמש בו, כובד הרגולציה, חופש הפרט, גמישות שוק העבודה, חוסן הבנקים, איכות מערכת החינוך, ועוד.
מה עושים 3?
בעולם ממהר חשוב ללמוד להאט.
אז תזכרו לנשום עמוק, קומו לקחת כוס קפה, צאו לשוטט או לעבוד בגינה, ורק אם אתם ממש חייבים – כנסו לקרוא על זה כאן….
ד”ר מיכל חמו לוטם
ברוכים הבאים למנהיגות ואושר, מגזין הניהול והמנהיגות בעולם ממהר.
ד”ר מיכל חמו לוטם היא יזמית ומנהלת בכירה; יועצת אסטרטגית, ומרצה המחוללת שיח מתמשך על ניהול ומנהיגות בעידן המהפכה התעשייתית הרביעית. סיפרה ‘ניהול וצוותים מנצחים בעולם ממהר’ עומד לצאת בהוצאת מטר.
ד”ר מיכל חמו לוטם היא גם רופאת ילדים, מומחית בחדשנות רפואית. כיום מייסדת ומנכ”לית אושיה – נשים מובילות בריאות. כיהנה כסגנית נשיא לחדשנות בשיבא, כמנכ”לית מייסדת של המכון למנהיגות וממשל בג’וינט, וכמנכ”לית מייסדת של ארגון בטרם לבטיחות ילדים, והייתה שותפה להקמת ארגונים ומיזמים רבים.
ניתן להזמין הרצאה/סדנה, או לתאם פגישת ייעוץ בתשלום – כאן.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!