מדינה בסכנה – חורבן הבית השלישי
“מה שקורה פעם אחת לא בהכרח יקרה שנית. אבל מה שקורה פעמיים, יקרה גם בפעם השלישית”, אמר פאולו קואלו, “האלכימאי”
מדינת ישראל חרבה פעמים, בשל שנאת חינם, וחורבנה בשלישית אינו רק אפשרות היפוטטית, זהו תרחיש עתיד שעלינו למנוע.
חמש סיבות להיותנו מדינה בסכנה:
“עתיד הבלהות” הוא רק תרחיש אחד, במאמר הבא אני מניחה תשתית מטרידה של חמש סיבות להיותנו מדינה בסכנה.הניתוח שלי מראה שהסיכון של ישראל גבוה הרבה יותר בהשוואה למדינות אחרות.
חמש סיבות מוצקות, שכל אחת מהן מספיקה להפוך את מדינתנו למדינת בסכנה:
- היסטוריה של חורבן בית ראשון ושני, על רקע שנאת חינם.
- ישראל היא “מדינה במעבר” שטרם כוננה לה “ברית ייעוד”
- העובדה שישראל מתמודדת במקביל עם שני אתגרים ייחודיים השילוב של מדינה יהודית ודמוקרטית, והשטחים הכבושים
- ישראל חיה בפרדיגמת “הישרדות
- חורבן ישראל או שמירתה כמוקד מדמם במזרח התיכון משרתים אג’נדות של מדינות נוספות.
שנאת חינם – הסיבה ראשונה להיותנו מדינה בסכנה
ראשית אנחנו מדינה בסכנה על רקע היסטורי, כיון שכבר פעמיים חרבנו.
ולמה חרבנו? חז”ל טענו כי בית המדרש נחרב עקב שנאת חינם, זו אמירה חכמה ורלבנטית מאד. להערכתי הקרבות בין השבטים והקבוצות השונות הן שוב עקב שנאת החינם שהיא תופעה יהודית ייחודית של אוטואנטישמיות, ששוב הרימה ראש. היא מתבטאת בפיצול, בהיותנו תת קבוצות ורסיסי שבטים, חסרי לכידות וללא הון חברתי.
דוגמת קיצון היא רצח רבין – שקרה על רקע הפיצול הקיטוב ושנאת חינם. אך ישנן דוגמאות אינספור. החיים בישראל בכלל, ובכנסת כדוגמה, הופכים יותר ויותר לתוכנית הישרדות.
- הישרדות של הציבור: החלשים ושל שכבות הביניים מול הפערים הגוברים, פירוק הרקמה של הסולידריות החברתית, ואי השוויון הגובר.
- הישרדות של המנהיגים: ולמרות שקשה לציבור להאמין בכך – גם נבחרי הציבור המכהנים מצויים בהישרדות מתמדת, הן בשלטון המרכזי בכנסת, והן בשלטון המקומי.
בכנסת, בדיוק כמו בתוכנית הטלוויזיה ‘הישרדות’, רואים כיצד שוב ושוב מנסים להדיח את החזקים והערכיים ראשונים. חברי הכנסת נלחמים באחד בשני, לעיתים גם באותה המפלגה, ופעמים רבות חותרים דווקא להדיח את המנהיג/ה המצוינת והאיכותי/ת. ואיזה מנהיג שפוי ירצה להיות ראש ממשלה ולשאת בסיכון שישלם בבריאותו ובריאות משפחתו עבור כרטיס לתוכנית הישרדות מפוקפקת כזו?
וגם בשלטון המקומי ראשי רשויות מקדישים זמן רב מאד להישרדות פוליטית וקרבות רחוב, זמן שרובו על חשבון עשייה ציבורית לרווחת הציבור.
חורבן הבית השלישי
כיון ששנאת החינם כבר כאן, זו שבעטיה ישראל חרבה פעמיים, השאלה שמעסיקה אותי יומם וליל היא מה ניתן לעשות על מנת למנוע את חורבן הבית השלישי, של המדינה שלנו.
אני שואלת את עצמי שוב ושוב איך משקיעים למשל בפיתוח בלכידות והון חברתי, וסובלנות, ודמוקרטיה. אני חוששת שרוב האנשים לא מבינים שהון חברתי חבוש לישראל הרבה יותר מאשר הון פיננסי.
אני דואגת שלא מספיק חושבים לטווח ארוך, אפילו על המשאבים שלנו ושמירתם גם למעם הדורות הבאים.
ובעיקר האם מישהו מכיר את התרופה לפיצול לשינאת החינם שרק מרבה את עצמה?
מנהיגות מעצבת עתיד
עלינו להבין איזה עתיד צפוי אם לא נפעל, ולהתכונן ולמנוע אותו. ולמרות שזוהי סדרת פוסטים קשה לעיכול – יש לנו אפשרות ליצור עתיד אחר. יש גם תרחיש של “חברת מופת” בישראל, אז בואו נהיה אופטימיים ונכוון אליו.
מנהיגים צריכים לעצב עתיד תוך התייחסות למגמות האסטרטגיות העולמיות והלאומיות. מגמות אלה ניתנות לחיזוי בסיכויים שונים של ודאות. על מנת להבין אותן יש להיעזר בשיטות מורכבות המיושמות על ידי מומחים שונים למדיניות, לרבות בעתידנים מקצועיים.
מנהיגים הם לא רק פוליטיקאים נבחרי ציבור, הם אנחנו, כולנו יחד. אנשים מובילים ינסו לבחור את המהלך או שני המהלכים המרכזיים שלו בצורה שיהיו רלבנטיים למציאות ולצרכיה מחד, ויקבלו רוח גבית מן המאקרו מגמות הסביבתיות מאידך. גם נבחרי הציבור צריכים להבין כי למדינתנו כמה עתידים חלופיים, חלקם טובים יותר וחלקם נוראיים. בכל מקרה אנו אחת המדינות היחידות שאחד מתרחישי העתיד שלה הוא “עתיד בלהות”. בעתיד כזה הרי שבדור הקרוב ועד שנת 2050 המדינה אינה מתקיימת, או מאבדת את צביונה היהודי או לחלופין את צביונה הדמוקרטי, או, רחמנה ליצלן, הופכת למדינת עוני בדומה למדינות העולם שלישי.
בידי הציבור הכוח לעצב את גורל ישראל, שנאת חינם אינה הדרך
הבנת “עתיד הבלהות” אינה רק אחריותם של מנהיגים נבחרים או ממונים, או של מנהליה הבכירים של מדינת ישראל. הבנת העתידים האפשריים לנו צריכה להיות מעניינו של כל אזרח ישראלי ציוני החפץ בהמשך קיומה של ישראל כדמוקרטיה משגשגת.
יש לציבור כוח ויכולת להשפיע בצורה דרמטית.
בפוסט הבא: פירוט הסיבות שהופכות אותנו מדינה בסכנה.
חלק ג: לישראל דרוש אברהם לינקולן
ד”ר מיכל חמו לוטם, אוגוסט 2012
“אם נחרבנו בשנאת חינם, ניבנה באהבת חינם” (הרב קוק) התיקון הוא באהבת אדם באשר הוא אדם על מעלותיו וחסרונותיו. דווקא בעידן הפוסט-ציוני יש משמעות לערך האדם ולא האידאות אותן הוא נושא ובהן מאמין. עם ניפוץ הגושים הגדולים לרסיסי מפלגות עם מסווה של אידיאולוגיות (מה בדיוק ההבדל בין “קדימה” “עבודה” ו”ליכוד”?).
ההשקעה צריכה להיות בחינוך, שיוויוניות, וחזוק הדבק המאחד של היושבים בציון – הציונות.
כן, כן בין אם אתה משתייך ל”איילונים” (מנתיבי איילון) או ל”צפונים” (תושבי קרית שמונה, מעלות וחצור הגלילית), מלחמת האזרחים תתקרב ככל שהפערים החברתיים-כלכליים יגדלו.
למרות קיטובים שונים, הדבק המאחד עדיין פרגמנטים של החברה הישראלית הוא החזון הציוני (ולאו דווקא היהודי).
שם צריך להתכנס ולהפעיל את טובי מהוחות ליצור חברה צודקת, ערכית ושיוויונית למען עתיד ילדנו.
ניצן תודה,
מסכימה מאד לגבי יצירת חברה צודקת ערכית והרבה יותר שוויונית, רק האיך קשה במיוחד, ויקח דור,
מזמינה אותך לקרוא את החלק השני שפרסמתי היום – אשמח לשמוע דעתך,
שבוע טוב,
מיכל