להסתגל לשיבוש – מנהיגות הסתגלותית

אנשים רבים מסתובבים בעולם הממהר כאילו הוא העולם הישן. זה כמו לנסות לנווט עם מפות מנייר בעולם של וֵייז ומפות גוגל.

המעבר לעולם ממהר דורש שינוי ואתגר הסתגלותי (Adaptive Challenges), מנהלים צריכים לעבור אותו בעצמם ואז להעביר את כל הארגון את השינוי הזה.

זה אינו תהליך פשוט, ההבחנה בין מנהיגות טכנית למנהיגות אדפטיבית (הסתגלותית) שטבעו רון חפץ (Heifetz) ומרטי לינסקי (Linsky) מתגלה כמהותית.

חפץ, גם הוא רופא בהכשרתו, הוביל עבודה חלוצית בתחומי המנהיגות, והקים את המרכז למנהיגות ציבורית בבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד. מחקרו מתמקד בשאלה איך לבנות יכולת הסתגלותית בחברות ובארגונים. עבודותיו רבות ופורצות דרך, אבל השורה התחתונה היא אחת – אתם חייבים ללוות את אנשיכם בתהליכי ההסתגלות, גם אם מדובר בצוות של שלושה אנשים, וּודאי כשמדובר בארגונים של אלפים ומאות אלפים, או בציבור כולו.

חפץ ולינסקי מגדירים “שינויים אדפטיביים”, כשינויים במוחות ובלבבות המחייבים אנשים לחשוב מחדש ולעתים לוותר על הדברים שמגדירים אותם.

לדוגמה אתגר הסתגלותי הוא עבור הרופא לגרום למטופל שטרם עבר אוטם בשריר הלב להבין שבריאותו תלויה בשינוי, שעליו לוותר על עישון ועל מאכלים אהובים, לשנות הרגלים ולהוסיף פעילות ספורטיבית בתוך סדר היום העמוס. אלה שינויים מורכבים, שדורשים הסתגלות, וכמעט בלתי אפשרי לסגל את כולם בבת אחת. במובן הזה עבודתו של הרופא כוללת טיפול באתגרים ההסתגלותיים של מטופליו, כמו עבודת המחנך, כמו עבודת מנכ”ל בתאגיד שרוצה לשנות כיוון עם עובדיו, כמו עבודת ראש ממשלה שרוצה להוביל את אזרחיו להסכם שלום.

לעתים קשה להבין את ההבדל בין אתגר טכני לאתגר הסתגלותי. זהו הבדל חמקמק.

כאשר חשבתי על דוגמאות הבנתי שרופאים נחשפים לסוגיה יומיום: רבים מהם אינם מתמודדים עם האתגר של להעביר את מטופליהם תהליך הסתגלותי, כיוון שקל יותר להתמודד עם אתגר טכני – לאבחן, לתת מרשם לתרופה, להפנות לרופא אחר. חינוך מטופלים (וחינוך בכלל) אינם מושגים במהירות או בקלות.

כאשר הבנתי את מהפכת העולם הממהר עברתי גם אני שינוי הסתגלותי.

אחד הדברים שהתחלתי לעשות בעקבות הבנת העולם הממהר הוא ליצור מפת שינוי פרדיגמה בכל תחום שבו אני עוסקת, בדיוק כמו הטבלה של ניהול ישן מול מנהיגות 3.0. התחלתי בניתוח השינוי בין רפואה ישנה לחדשה. כאשר הרציתי בתוכנית מצטיינים באוניברסיטה העברית אחת המשתתפות הכינה טבלה דומה על שינוי הפרדיגמה בחינוך. כאשר הוזמנתי להרצות בפני סגל בית הספר לחינוך בסמינר לוינסקי, חשבנו יחד על שינוי הפרדיגמה בהכשרת מורים. ליוויתי את שירה כסלו מבּטרם (הפעם כמנכ”לית של מיזם למיגור העישון שיזמנו), והכנו טבלה של מניעת עישון בעולם ישן מול חדש, וכך הלאה.

כדי להוביל צוות או ארגון בעולם הממהר, אתם חייבים לעבור בעצמכם שינוי הסתגלותי, ולהעביר את כל הארגון שינוי כזה. כאשר תשלימו את התהליך – כלומר אתם וההנהלה או חברי הצוות תבינו לעומק את משמעות העולם הממהר ותוכלו לנתח את הפרדיגמה הישנה מול החדשה בעסק שלכם – אז תוכלו להכין את הארגון שלכם להמשיך ולהוביל.

העולם הממהר לא יסתגל אליכם

הצד השני של בעיות ההסתגלות שדורשות שינויים במוחות ובלבבות, הוא בעיות שחפץ ולינסקי מכנים “טכניות”: אלה בעיות שהידע והדרך לפתור אותן קיימים. השניים מצאו שמנהלים בכירים ומנהיגים רבים ממוקדים באתגרים הטכניים ולא באתגרים ההסתגלותיים של אנשיהם. זה סיכון וגם החמצת הזדמנות, כיוון שאת האתגרים הטכניים הם יכלו להעביר לאנשים אחרים במערכת, שיעסקו הם באיתור הפתרון.

באתגרי הסתגלות הפתרון אינו קיים בנמצא. נדרש עיצוב תהליך, נדרשות התנסויות חדשות, וחיוני לחפש דרכים חדשות שיסייעו לאנשים לשנות את נקודת המבט, ההתייחסות, ואפילו את הערכים שלהם. ההסתגלות היא תנאי הכרחי לשינוי.

התהליך אינו פשוט או מהיר, בטווח הקצר מנהיגות מניעה אחרים להתמודד עם אתגר מיידי, אולם בטווח הבינוני והארוך מנהיגות יוצרת נורמות חדשות, ומפתחת את היכולות ההסתגלותיות של הארגון. והצורך במנהיגות המפתחת יכולות כאלה הולך וגובר בעולם ממהר.

חפץ ולינסקי מראים שתי טעויות נפוצות של מנהלים:

∙ מנהלים הנוטים להתייחס לאתגר הסתגלותי כאילו היה בעיה טכנית, ולא מבינים שעליהם להשקיע בהכשרת הלבבות לשינוי ההסתגלותי.

∙ מנהלים המשקיעים את זמנם היקר בבעיות טכניות שאחרים יכלו לטפל בהן, במקום להשקיע את זמנם בסיוע לאנשיהם לעבור את האתגר ההסתגלותי.

האמינו לי – הרבה יותר קל ליצור פרויקט גדול ומרעיש מאשר לעבור צעד-צעד עם אנשים את השינוי.

להנהיג לטווח ארוך משמעו להוביל בני אדם דרך תהליכי שינוי קשים, והשינוי פעמים רבות מאיים על הדברים היקרים ללבם, שגרות עבודתם, שיטות העבודה שלהם, נאמנויותיהם ודרכי החשיבה שלהם, ואפילו הערכים שלהם.

הדורות הצעירים נולדים לעולם החדש, בני החמישים ויותר צריכים להסתגל אליו, וזו כנראה ההסתגלות הגדולה ביותר שתצטרכו לעבור אי-פעם. אבל דבר אחד אני יכולה להבטיח – אין לכם ברירה, העולם הממהר לא יסתגל אליכם!