מנהיגות 3.0: תשעה עקרונות למנהלים בעולם הממהר

החודש חשפתי לראשונה בהרצאה את תשעת העקרונות לניהול בעולם ממהר לקבוצות מנהלים, דוגמת קבוצת מנכליות, וקבוצה אחרת של סמנכ”ליות, כל אחת יותר מבריקה מהשנייה. המנהלות התמקדו בתיאור שלי על הניהול החדש, הוא משך אותן, הסעיר. הייתה אנרגיה של סקרנות, של למידה, והרגשתי שיש ביניהן ערבות הדדית למרות שזו קבוצה חדשה. אמרתי להן ש-9 העקרונות לניהול בעולם ממהר נדרשים יותר ויותר. לא אמרתי להן את כל האמת. שלמרות שההשינויים נראים קלים רכישת המיומנויות הללו היא אתגר גדול – המעבר מניהול למנהיגות. שמסע ארוך ומרגש להפוך למנהלים ומנהלות מהעולם הממהר, למנהיגים 3.0 מתחיל עכשיו.

המנהלות הבכירות דיברו. סיפרו על הקשיים שלהן. אני מכירה אותם היטב – צמרות ארגונים רוויות אגו וחוסר קשב בכל מקום. פעם אחר פעם חברי הדירקטוריון מחפשים מנכ”ל “גדול מהחיים”, ואין כזה. באמת שאין. זו הדרך בה גורמים נזקים אדירים לארגונים. מנהלים מהדור הישן שחושבים שזה שכל הכוח אצלם משמע גם כל השכל. לצד הללו חברי הנהלה שהתעייפו, והם אומרי הן למנכ”ל אדיר אגו המתקשה בהקשבה. ככה גורמים לאובדן ערך מהיר.

פעם זה עבד, אבל היום זה נכשל, ורוב המנהלים, הדירקטוריונים וההנהלות אינם ערוכים להתמודד עם העולם הממהר. דורות מנהלים גדלו עם תמונת העולם של ניוטון, שיש בה סיבה ותוצאה פשוטות, והתעוררו לגלות שאנו בעולם חדש, של המהפכה התעשייתית הרביעית. זה מבלבל ומקשה על הטיפול השיטתי שחברות גדולות צריכות לטפל בעצמן כדי לחזור למסלול. בעולם הממהר נדרשים ארגונים אחרים, גמישים, עם מנהלים שהם יזמים וחדשניים. ורוב הארגונים הם היררכיים, ולא בנויים לעודד זאת.

כוווולם יודעים לומר שהם מבקשים מנהלים יצירתיים, חמים, המשרים עבודת צוות, מחויבות, תקשורת, אבל בפועל – האתגר גדול מאד, מעטים מצליחים. הכישלונות נראים בגדול: בנקים עמוסים בקנסות של מיליונים או מיליארדים, פולקסווגן וג’נרל מוטורס נאלצו לבצע ריקולים מסיביים, חברות התרופות נכשלות בפיתוח התרופות שהחברה האנושית זקוקה להן, ושכחו את האימפקט שלהן, או שיעבדו אותו לטובת שורת הרוח. עוד ועוד חברות שלא מבינות את העולם הממהר משלמות מחיר. חברות שעובדיהן סובלים, אינם מחויבים, ולא מביאים את המיטב שלהפם. חברות שיהפכו לא רלוונטיות.

נדרשת אפוא פרדיגמה חדשה בניהול, בהקמת ארגונים ובהובלתם להצלחה. התמורות האדירות מכתיבות שינוי רדיקלי בניהול, ודורשות מנהלים גמישים, משתפים, חדשניים. כי בניגוד לקפיצות שהטכנולוגיה מחוללת במציאות הרי מערכת ההפעלה של בני האדם לא השתנתה ב-50 אלף השנים האחרונות. בני האדם  רוצים להצליח, להיות בטוחים, שייכים, מאושרים, להתקדם קצת בכל פעם. הם צריכים צוות,ומנהיג, ובעיקר תחושת משמעות.

המנהלים המצליחים בעולם ממהר צריכים, בנוסף למיומנויות שנדרשו בעולם הישן, גם לרכוש יכולות ומיומנויות להובלה בעולם הממהר והמשתנה. תשעה עקרונות למנהיגות 3.0:

 

ניהול בעולם ישן

מנהיגות 3.0

1.      היררכי וריכוזי משרת
2.      כוח עוצמה
3.     יודע כל למידה כהוויה
4.     הנחיות דיאלוג ושיתוף
5.      לינארי רשתי
6.      תשובות שאלות
7.      נהלים גמישות
8.      רק מספרים תשומת לב
9.      רק רווח ערך
שורה תחתונה: בונה צוותים וארגונים מנצחים

 

מנהלי דור 1.0 נהפכים הרסניים לארגונים בעולם ממהר, מחקרים מראים שהם מגבירים שחיקת עובדים, ימי מחלה והעדרויות מהעבודה, ויוצרים סטרס, על כל המחלות הנגזרות ממנו. מנהלים כאלה עלולים להביא לפגיעה לא רק בעובדים אלא בחיי המשפחה שלהם. בספרו “האושר שבמנהיגות” מביא טל בן שחר נתון שמראה כי ניהול פוגעני עולה לחברות אמריקאיות 23.8 מיליון דולר בשנה, נכון לשנת 2007.

לעומתם מנהלי ערך עושים חיבור בין ערך כלכלי, לערכים נוספים – כגון ערכים סביבתיים וחברתיים, לכל בעלי העניין. הערכים החברתיים והסביבתיים הם הדבר המרכזי המבדיל בינינו לבין חיות, הם מקנים לנו תחושת משמעות. מנהלי העולם החדש מחפשים ליצור ערך, משמעות, אימפקט והשפעה לטובה. הם חותרים לשורה התחתונה הכלכלית, אבל במקביל להרבות טוב בעולם.

התפיסה הזו נולדת במקביל במקומות ובהקשרים שונים, ומכונה בכמה שמות, האחד מהם הוא קפיטליזם קשוב, המאפיין עסקים הפועלים מנקודת מוצא של מטרה מעבר לרווח ( “Purpose beyond Profit”) כלומר, לכל עסק יש סיבה מוגדרת לקיומו מעבר לעשיית הרווחים, ולטובת מחזיקי העניין שלו. בבסיס הקפיטליזם הקשוב עומדת התפישה שעשיית טוב היא תכליתו של כל עסק בעולם. מחקר שערך פרופ’ ראג’ סיסודיה מצא כי חברות המתנהלות לפי עקרונות מודל הקפיטליזם הקשוב  מציגות תשואת יתר ביחס לשוק. מעבר ליצירת העושר הכלכלי, חברות אלו יוצרות צורות שונות של הון ועושר חברתי: העובדים מועצמים ונהנים ממשמעות בעבודתם, הלקוחות נאמנים ונותני אמון, הספקים חדשניים ורווחיים והקהילות משגשגות עם בריאות סביבתית ועוד.

ג’ף שוורץ לדוגמה עבר טרנספורמציה אישית כשהיה מנכ”ל טימברלנד, מותג עולמי של הנעלה וביגוד שייסד סבו. טימברלנד נכנסה לדירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן. פגשתי אותו כשנכנס לוועד המנהל של ארגון הג’וינט, ראיתי איש מלא אנרגיה, עיניו בוערות, ושמתי לב שהן בערו יותר כשהייתי מעלה שאלות שעיקרן כיצד להפוך את מדינת ישראל לחברת מופת. למדתי שכיוון שטימברלנד מייצרת את מוצריה במדינות רבות, כולל מדינות לא מפותחות, הוא הבין כי הבסיס שלו להשפעה לטובה הוא במתן תנאים טובים לעובדים ובתשלום שכר הוגן. כך נחסכו לחברה המשברים שחוותה לדוגמה נייקי בעקבות העברת הייצור בשכר נצלני לעובדי יזע במדינות עולם שלישי.

יחד עם ההנהלה של טימברלנד שהייתה שותפה לדרך, כיאה לניהול משתף, שוורץ חיפש דרכים חדשות להשפיע לטובה. כשגילה שאחוז גבוה מקרב העובדים במפעל אינם יודעים קרוא וכתוב הקים בית ספר לחינוך למבוגרים ברפובליקה הדומיניקנית. לבקשת העובדים הקים שני בתי ספר ללימוד ילדיהם, על מנת שעתידם יהיה מובטח יותר. העובדים בטימברלנד הם חלק מליבת האסטרטגיה. הם לדוגמה מקבלים שכר עבור 40 שעות שנתיות של תרומה לקהילה. המגבלות היחידות הן שההתנדבות לא תהיה בתחומים של דת או פוליטיקה.

איש לא זוכה באמת להציל את העולם – אין בכך צורך. מספיק להיות בני אדם, לעשות מעט טוב בכל יום. המנהלים החדשים גדלו על העיקרון הזה, הם יודעים שהם לא צריכים קודם להיות עשירים ואז לתרום. אנשים אומללים או “שקופים” מצויים בכל מקום, סביר להניח שגם במקום העבודה שלכם. לכן מנהלי העולם הממהר מחפשים להשפיע ולעשות טוב קודם כל עבור העובדים שלהם, ואחר כך עבור כל בעלי העניין – לקוחות, ספקים ומשקיעים.

מנהלי ערך מבינים שיש כל כך הרבה צער בעולם, מספיק שכל אחד יחיה בצד המואר ויוסיף אור קטן. הם מחפשים מכנה משותף של Win Win שכולל דאגה לרווחה וה- Well Being של העובדים. זה הלב של ניהול מעורר השראה.הרי גם אם תכפילו את שכרם של העובדים לא תקבלו אמון, מחויבות אמתית, יצירתיות או שיתוף פעולה. את אלה תקבלו כשתיצרו חיבור ערכי, כשתהיה בעבודה תכלית ששווה להיות נאמנים לה, כשתדעו שמה שאתם עושים הוא בעל משמעות.

אתכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

ינואר 2019

ברוכים הבאים למנהיגות ואושר, מגזין הניהול והמנהיגות בעולם ממהר.

ד”ר מיכל חמו לוטם היא יזמית ומנהלת בכירה; יועצת אסטרטגית, ומרצה המחוללת שיח מתמשך על ניהול ומנהיגות בעידן המהפכה התעשייתית הרביעית. סיפרה ‘ניהול וצוותים מנצחים בעולם ממהר’ עומד לצאת בהוצאת מטר.

ד”ר מיכל חמו לוטם היא גם רופאת ילדים, מומחית בחדשנות רפואית. כיום מנכל”ית מייסדת של אושיה – נשים מובילות בריאות. כיהנה כסגנית נשיא לחדשנות בשיבא, כמנכ”לית מייסדת של המכון למנהיגות וממשל בג’וינט, וכמנכ”לית מייסדת של ארגון בטרם לבטיחות ילדים, והייתה שותפה להקמת ארגונים ומיזמים רבים.

ניתן להזמין הרצאה/סדנה, או לתאם פגישת ייעוץ בתשלום – כאן.

4 תגובות
  1. אביבה אלעד
    אביבה אלעד אומר:

    מיכל שלום
    כרגיל פתחת אופקים.
    אשמח לקבל את תמצית הפוסט או כולו במייל.
    שלך
    אביבה אלעד

    הגב
  2. גלית שול
    גלית שול אומר:

    מרתק ממש, מסכימה על הכל מאמינה שלנשים הזדמנות נפלאה בכיוון החדש הזה

    הגב

פינגבקים וטרקבקים

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*