ערים חכמות – העתיד
במאמר האחרון טענתי כי ראשי רשויות משנים את העולם. הייתי צריכה להוסיף כי ערים משנות אותו לא פחות…. ההתחזקות המתמדת של ערים ורשויות מקומיות היא מגמה היסטורית שהולכת ומואצת בעשור האחרון. היא מאפיינת את טבעם של בני האדם שנוטים לחיות בקהילות, לבנות ציויליזציה ותרבות יחד, תוך למידה מתמדת מן העבר, והאחד מן השני . הסיפור המרתק של ערים, מניו יורק או ונקובר במערב, המשך בירושלים תל אביב דובאי וסנט פטרבורג ועד לשנגחי וסידני ובמזרח הוא של יצירתיות והתחדשות מתמדת, ארכיטרקטורה אמנות ותרבות מתפתחות ומשתנות. בערים מתרחשות המהפכות, הציבור מתקהל בכיכרות, הרס ובניה מתמיד מתרחשים, והקידמה נולדת. לכן כה חשובה מנהיגות טובה וממשל מעולה!
מאת ד”ר מיכל חמו לוטם, מנכלית המכון למנהיגות וממשל
אנשים בוחרים מגורים לפי כמה שיקולי יסוד קבועים, כגון איכות החינוך, תעסוקה, השתייכות לקהילה, ולפי שיקולים ייחודיים ומשתנים בין אנשים ומשפחות. מעל חמישים אחוז מתושבי העולם חיים בערים, וההנחה היא שבדור הקרוב יוולדו מעל מאה ערי ענק חדשות. הן יוולדו לעולם שונה מערי העבר, לעולם של רשתות וטכנולוגיות חדשות, של אנרגיות מתחדשות ושל גלוקליזציה. האם ואיך יוכלו ערינו להמשיך ולהיות “חכמות” ולתמוך באיכות חיינו תוך שמירה על צמיחה הוגנת ועל מגוון פתרונות למגוון אוכלוסיות?
כמה מחשבות ומושגים על העולם החדש
ערים חכמות – שכל מושך שכל: החלפת רעיונות היא כלי חיוני ליצירתיות וקידמה. ערים מלאות בחיבורים חברתיים היוצרים שכל ומאפשרים קירבה בלי צורך בנסיעה. במקביל הן גם נוטות לפעול בסילואים, ולכן היכולת ליצור קהילות עניין משותפות תורמת לערים חכמות. ערים חכמות מושכות אנשים חכמים, ולאפשר להם לעבוד וליצור יחד, על ידי מרחבים ותשתיות למפגש. עיר חכמה תשאף להיות בקשר מתמיד עם תושביה, לשתף ולערב אותם, ולאפשר להם להעלות רעיונות ויוזמות לפתרון בעיות מקומיות וקהילתיות. אחת הערים יצרה תשתית בה הציבור מאמץ צינורות כיבוי, רבות מפתחות אפליקציות מקומיות ועוד.
פרברים: חלק גדול מן הגידול אינו למרכזי הערים אלא לפרברים, שם חיים על בתים צמודי קרקע בצפיפות נמוכה. זהו אתגר בנגישות לשירותים, בזמינות דיור מגוון, ובהטרוגניות ואינקלוסיביות המאפיינות ערים חכמות. הפירבור מביא לאוכלוסיה הומוגנית והוא אקסלוסיבי, והדרך איננה להילחם בו, אלא להביא לגיוון בתוך הפרברים, ולנגישות. מעלית היא אחד מכלי התחבורה החכמים שהמציאו בני האדם….
חברת טכנולוגיות ורשתות: רישות קהילות הוא חלק ממגוון הכלים לשיפור איכות חיי התושבים. הוא מאפשר גם לנכים ומוגבלים נגישות ולהיות חלק מן הקהילה,. רישות מאפשר ליצור אשכולות של תחומי עניין או התמחות, ולהניע את הציבור ליזום. היום קל מאד להתחבר אלקטרונית, אולם אנשים רוצים וצריכים לשמור על קשרים פנים אל פנים. החכמה נובעת לא רק מפרטים, אנחנו חכמים כשאנחנו בקרבת בני אדם אחרים, מחליפים רעיונות ותפיסות. זו הסיבה שערים מעלות את החכמה האנושית ומעצימות למידה וחדשנות. על מנת לפתח “עיר חכמה” יש ללכת לחכמה קולקטיבית, לקדם E לרנינג, ליצור פתרונות ושירותים שיאפשרו לתת מענים למגמות וצרכים כמו עבודה מהבית, יורידו את העומס בדרכים, ויחברו.
קהילה: בני אדם מתקבצים לקהילות. כרך גדול יאפשר לתושביו לחיות בקהילות בנות שהן נגישות לשירותים החיוניים בהליכה/רכיבה על אופניים או תחבורה ציבורית (לבי”ס ועבודה). תכנון ערים נכון ישמור על הנגישות הזו, תוך ציפוף חכם של תושבים, שהינו חסכוני ואקולוגי וגם מגביר את הרשת של הקשרים האנושיים. הצרכים השונים מחייבים פתרונות שונים, ממגדלי ענק, דרך בתים גבוהים, ועד פרברים עם בתים צמודי קרקע, אולם שילוב בין הפתרונות באותן שכונות הוא אידיאלי, כי הוא מאפשר לצעירים לגור יחד עם הוריהם שזקנו באותה קהילה, כיון שמשפחות צעירות מעדיפות פתרונות דיור שונים מקשישים. נגישות היא גם הפיתרון למגפת ההשמנה ההולכת ומחריפה בעולם המערבי.
המאה הגלובלית: אנו חיים במאה שמכונה גלובלית. “חשוב גלובלית פעל לוקלית” היא לא סיסמה, היא דרך חיים. כל עיר שונה מרעותה, וחשוב כי הפיתוח העירוני יתיחס לנכסים הייחודיים של העיר, למאפייניה הגאוגרפיים, ההיסטוריים והתרבותיים, ויתן לה את הייחוד והארומה הלוקליים שלה. אנשים מתחברים לקהילות, והפעילות הקהילתית מעלה את מחויבותם לקהילה ואת איכות הקהילה וההון החברתי שבה. בעיר הולכים, רוכבים, מבלים, משחקים, יוצרים ועובדים. יש לענות על כל הצרכים הללו, תוך קידום יצירתיות ויעילות מקומית, כי ערים לרוב אינן יעילות, בגלל הנטייה לסילוז. ערים חכמות יצרו מצב בו הם מחברות אנשים יחד למצוא פתרונות יצירתיים לוקליים, ולעבוד ביעילות ואפקטיביות. המיקוד אינו רק בכמויות אלא באיכות. יעילות ואפקטיביות עירונית דורשת עבודה ברשתות.
קיימות והדור הבא: התכנון והפיתוח העירוניים מטיבם איטיים מאד, וההתפתחות של ערים היא הדרגתית. זו הסיבה שיש לתכנן ערים גם עבור הדור הבא, ולדאוג במקביל גם לנוכחי. תכנון אורבני חייב להיות
- מושתת חזון, ומוכוון צדק חברתי ובין דורי
- יצירתי
- בר קיימא, מחפש יישומים לשימוש באנרגיה סולרית ואנרגיות חלופיות,
- ממוקד בהון חברתי וסביבתי – יוצר מרחבים ציבוריים משותפים, תוך ציפוף הדרגתי וחכם.
- מגדיל הנגישות של הציבור לשירותים השונים.
- ממוקד חינוך ותעסוקה: בדגש על חידוש וטיוב של בתי הספר העירוניים, ולא רק על הקמת בתי ספר בפרברים. לכל ילד יש זכות לחינוך מצוין.
העולם משתנה. הגידול המהיר והמואץ באוכלוסיות מטרופולין מחייב חשיבה על פתרונות יצירתיים על מנת שלא יפגע בציבור אלא יתרום לו. האתגר שלנו בני האדם הוא לאפשר לשינויים הללו להיות קטליזטור לאיכות חיינו ולצדק חברתי ובין דורי, ולא לעולם של פערים מתרחבים ועוני מנוון.
הערה: התמונה מהעיר החכמה תל אביב. זכיתי לשמוע פאנל בונקובר בכנס IWF ובו נהניתי מחכמתם של ארבעה מומחים בינלאומיים לנושא ערים, ואותה הבאתי בתמצות במאמר יחד עם חכמתי שלי ושל: Prof Sylvie Albert, Prof. Edward Glaeser, Sara Topelson De Grinberg, Jennifer Keesmaat
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!