תפקידה של מנהיגות רוחנית בעת משבר
כשהטילים רועמים הציבור, כשהוא לא נמצא בעבודה או רץ בעקבות האזעקות לממ”דים, מתישב מול הטלוויזיה ובוהה בה שעות ארוכות. מה שעוד קורה כשהטילים רועמים הוא שמצד אחד מחזירים לנו את הילדים מקורסי ומחנות הקיץ, ואילו את הילדים הגדולים (שהפכו זה מכבר חיילים) משאירים בקו, מה שגורם לחברותי האימהות שוב לא לישון.
אצלנו במתן תודה לאל עד כה מניין האזעקות צנוע – סך הכל אחת, וזו באמת הקלה כיוון שהממ”ד שלנו מלא חפצים בגלל השיפוץ בקומה השניה, והגברים רק מחפשים תירוצים מדוע שלא להיכנס לממ”ד בזמן האזעקות. ואם בתודה עסקינן אז תודה נוספת לאל ולאיחוד החקלאי על זה שלא החזירו את יונתן בננו הצעיר מקורס מדצ”ים – בית הספר הכי טוב שאני מכירה למנהיגות צעירה.
ומי בחוגגים? זו שעתם הגדולה של ערוצי הטלוויזיה והחדשות. הם פורחים, ממש בשיאם. גדודי יועצים ופרשנים נוהרים לאולפנים לעשות מה שהם יודעים – לפרש וליעץ.
כשאני מקשיבה להם אני שמה לב שהם כל הזמן נותנים עצות (מה שגורם להם להרגיש חשיבות עצמית…).
למי הם מיעצים? בעיקר למנהיגות הפוליטית, למנהיגות הצבאית, וכמובן לציבור. מייעצים ומחמיאים ומחזקים את הציבור ובה בעת מתעמתים ומתנצחים ימין מול שמאל, מנסים לצבר נקודות מול הציבור. מבין המילים אני מזהה בקלות את המסרים שחילקו להם באותו בוקר מטעם מפלגתם.
ובין המוני הפרשנים ונותני עצות, האמת – אותי זה כבר קצת משעמם.
אז מצאתי את עצמי חושבת על מנהיגות (כמה מפתיע) …. והפעם מנהיגות מסוג אחר – מנהיגות רוחנית. תהיתי מה תפקידיה, ומדוע אני ממעטת לשמוע את קולה בימים טרופים אלה, קול שפוי, מפייס, מאחד וכמובן לא מפלגתי או מתחפר בצדקתו וצדקת מסריו ומסרי מפלגתו שחולקו בדפי המסרים היומיים.
ראשית ניסיתי לחשוב מי עולה לי בראש כשאני סוקרת מנהיגים רוחניים? לאו צה, אמא תרזה, הדלהי למה, מתי מעט שעודם חיים. אתם יודעים מה – גם ג’ון לנון בסוף חייו, (אולי בגלל זה הוא נרצח).
האם מיעוט השמות הוא עדות לשבר המנהיגות שאנו חווים בימים אלה, או אולי לעייפות שלי?
ראשית מהי מנהיגות רוחנית?
“זה תלוי רק בכם ולא במישהו אחר. בימים אלה אין מורה ואין תלמיד. אין מנהיג, אין גורו, אין מאסטר ואין משיח. אתם לבדכם הינכם המורה והתלמיד, המאסטר, הגורו, המנהיג. אתם הכל!” קרישנמורטי.
מנהיגות רוחנית משמעה קבוצה של אנשים מכל הדתות הלאומים והמינים, שנהנים ממעמד מיוחד והכרה מיוחדת בשל ההישגים הרוחניים והעמדה שלהם, או בשל תפקידם. מדובר באנשי רוח ודת שיכולים וצריכים לנצל את מעמדם להשפיע קודם כל על כלל הציבור, וכמובן על המנהיגות הקהילתית הציבורית והנבחרת של עמם.
מנהיגות רוחנית חייבת לשוחח עם הציבור – כיוון שזו חלק מן ההגדרה של מנהיג/ה, אחת מיני רבות.
מנהיג.ה = מי שיש לה/ו ציבור.
מה זו לא מנהיגות רוחנית?
זו לא מנהיגות שזורעת הרס, שנאת חינם, פילוג, שמטיפה לדברים לא ראויים, בעיני אין כל חשיבות למינוי של האדם אלא למהות שלו. ראשי ישיבות רבנים כמרים או אימאמים המטיפים לשנאה והרג איבדו בזה הרגע את תוקפם המוסרי.
מי שקורא להרג, לחיסול, מי שאומר “אלה הם לא יהודים” מי שאינו מבין שכל בני האדם נוצרו בצלם – אינו מנהיג רוחני….
הדלהי למה הנוכחי אמר משפט שנחרט בי עד כאב: “הדת שלי היא טוב לב”. המשפט הזה הפך אותו למנהיג רוחני גם עבורי, ועבור כל אדם שמזדהה עם דבריו. הוא מבין את שליחותו העולמית הכוללת, ולא רק עבור הבודהיסטים.
במה מתאפיינת מנהיגות רוחנית?
״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם״ (בראשית א׳ 26-27). לצד הקריאות המגדריות, הרוחניות והדתיות שבבסיס הקביעה הזו אודות בריאת האדם – עומד אחד העקרונות החשובים ביותר ביהדות: עקרון השוויון. בין בני אדם ולא חשוב מאיזה מין או מגדר.
מנהיגות רוחנית בעיני מתאפיינת במה דברים, ראשית כי היא באמת רואה את כל בני האדם כשווים.
היא קוראת לחסד ולא להשמדה;
היא קוראת לסליחה ולא לנקמה;
קוראת לאהבת חינם ולא לשנאת חינם!
מנהיגות רוחנית מקדשת את החיים ומקבלת את המוות כחלק מהם, אך זוכרת כי כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. ונפש משמעו מהעולם כולו, לא רק נפש מישראל;
היא חותרת לכבוד האדם באשר הוא;
היא מאמינה באדם לא פחות מאשר באלוהים, ומבינה שהאלוהים הוא הסמל של חתירה לחסד ולא לצדק מוחלט ואבסולוטי. אין צדק כזה!
היא מאמינה בקירוב לבבות ולא בזריעת פירוד ופילוג.
הדת שלה היא של טוב לב, ויצר לב האדם שלה באמת טוב מנעוריה.
ומה תפקידה של מנהיגות רוחנית בעת משבר?
לנחם,
להרגיע,
לפייס,
לשלוח מילות חסד,
לדבר לכל הצדדים – כי לאף צד אין מונופול על הכאב והאבל,
להזכיר שסליחה ומחילה חשובות יותר מנקמה,
ואני מזכירה לכולנו שהחומר ממנו נברא היקום האידיאלי היה כנראה אהבה, אבל אין עולם אידיאלי, ורק אנחנו יכולים לעשותו טוב יותר.
ואני מזכירה לעצמי לנשום, וכשאני נושמת אני חושבת שבאנו הנה בידים ריקות, ובידים ריקות נעזוב, מה שיוותר אחרינו הוא רק הטוב שהשארנו אחרינו!
מיכל, נקודת מבט מרעננת, והלוואי שהיתה מתקיימת קצת (או הרבה) יותר בעולם. יודעת מה, אני מוכנה להתחיל כאן, בישראל.
הגדרתך למנהיגות רוחנית איננה ההגדרה הרווחת. לא כאן ולא במרבית העולם. לא בכדי התקשית למנות מנהיגים רוחניים שהתאימו להגדרה זו. גם אלו שמנית, הם כאלה שניתן להציגם כמנהיגים בדיעבד, ולא מי שלקחו על עצמם להנהיג.
לצערי, במצב הנוכחי, מי שנחשבים המנהיגים הרוחניים של קהילות רבות מהווים דוקא גורם מפלג, מסכסך, זורע שנאה ורודף נקמה. ההיסטוריה האנושית רצופה מלחמות וסכסוכים שעילתן אמונות. המצב מוכר לנו היטב במזה”ת, המסוכסך זה שנים מסיבות “רוחניות”.
אני מציעה שלא נמתין להפצעתה של מנהיגות רוחנית צד ג’. בואו נקח על עצמנו להקל, לנחם, לעשות טוב וללמד טוב. ולו בד’ אמותינו. אינני תמימה. אינני צופה צמיחתה של תנועת נחמה המונית. מצד שני, מוטב המעט שנעשה על פני הציפיה שמישהו (משיח?) יקום ויעשה זאת עבורנו מתישהו… אולי…
לילך שלום, אני בהחלט חושבת שיש משבר מנהיגות רוחנית, ומי שישנו – אינו עונה להגדרתי… ושנית כמובן שאני מסכימה שלכל אחד יכול להיות תפקיד בהובלת מסרים והתנהגויות מלכדות, מפייסות ומאחדות. ראי מסר מאד רלבנטי של קרישנמורטי “זה תלוי רק בכם ולא במישהו אחר. בימים אלה אין מורה ואין תלמיד. אין מנהיג, אין גורו, אין מאסטר ואין משיח. אתם לבדכם הינכם המורה והתלמיד, המאסטר, הגורו, המנהיג. אתם הכל!”