מנהיגות נשים או מנהיגות נשית?

חלק ב, מוקדש לכל עמיתותי הנשים המנהיגות בקהילת מתן.

אתמול הרמנו בקהילה שלנו שוק בשקל, שהובל על ידי קבוצת נשים. זו היתה הצלחה מיידית. בעיני זה 90% בזכות סגנון המנהיגות בו ההובלה קרתה. כן, היינו קבוצת נשים שעבדה ללא אגו, תחרות או מאבק על קרדיטים. בשיתוף, תוך דיאלוג מתמיד על לקבלת החלטות מדויקות שיצרו הצלחה קהילתית משמחת, ולכידות חברתית אמיתית. 

האם יש הבדל בין מנהיגות נשים למנהיגות נשית?

ניסיתי להבין מה בעצם הסוגיה, מה שאלת המחקר? ראשית ליצירת בהירות בשפה:

  1. מנהיגות נשים = נשים בעמדות הנהגה, להלן.
  2. מנהיגות נשית = סגנון מנהיגות שאני מתחייבת שלא לעסוק בו יותר מעבר לפוסט זה.

חשוב לזכור שבעוד האבחנה ‘נקבה’ או ‘זכר’ היא ביולוגית, הרי הקטגוריות ההתנהגותיות של ‘התנהגות נשית’ ו’התנהגות גברית’ הן יותר שרירותיות ומבוססות גם על סטריאוטיפים.

על פי התפיסה הרווחת, גבריות היא אסרטיביות, חשיבה לוגית, נחישות, כוחנות ושליטה. נשיות, על פי התפיסה הרווחת, היא הכלה, אמפתיה, רגישות, רכות ושיתוף. בין התפיסות הללו לבין מגוון הנשים והגברים בחברה כיום יש פחות ופחות קשר. בכל אחד יש חלקים אישיותיים נקביים וזיכריים, בכולנו יש “ין ויאנג”.

אך לאור תפיסות אלה הגדירו גם סגנון מנהיגות נשי וגברי, הנשען על הסטראוטיפים, וכן, מה לעשות, גם על גרעין ויותר של אמת שהיה בדברים הללו פעם, ותודה לאל הולך ומשתנה בתקופתנו אנו.

שאלה של סגנון

ואכן יש הרבה סגנונות מנהיגות, לא רק נשית וגברית……. למשל מנהיגות מעצבת, מנהיגות מתגמלת, ועוד ועוד.

בספרות מתארים סגנון של ‘מנהיגות נשית’ ככולל מרכיבים כגון שיתוף, דיאלוג, דמוקרטיה, ערכיות, ליברליות.

ברגע שמכנים את החלקים הללו “מנהיגות נשית” עושים כמה נזקים:

  1. יוצרים סטריאוטיפ הפוך שעלול לצמצם נכונות של גברים להוביל בצורה מורכבת, מלכדת ומשתפת, ודוחקים אותם לסגנון הכוחני, וכחני, מתעמת.
  2. מגבירים את הסטריאוטיפים על נשים.

ולכן החלטתי שלא לעסוק יותר בסגנונות מנהיגות המוגדרים על פי מגדר (מין או ג’נדר).

פרופיל מנהיגות אישי

נדירים המקרים בהם מנהיגים מובילים כל הזמן באותה צורה. לכל מנהיג יש פרופיל ייחודי, שלרוב משלב בין כמה סגנונות. גברים ונשים הרוצים להוביל בהצלחה נדרשים לשלב בין סגנונות מנהיגות בצורה גמישה. היכולת לנוע בין סגנונות מנהיגות בהתאם לנסיבות מבטיחה מנהיגות עוצמתית ואפקטיבית יותר.

בכל מקרה חשוב לזכור שסגנון לכאורה “נשי” יכול להיות בשימוש גם על ידי גברים המחוברים היטב לחלקים הזכריים והנקביים המצויים בכל אחד.

ושוב לדעת שכן, לחלקים ה”נשיים” במנהיגות יש יתרונות וערכים מוספים אדירים לעולמנו. הסוגייה המעניינת כאן היא איך להטמיעם יותר ויותר בקרב מנהיגים, או איך לבחור מנהיגים כאלה, שיודעים להוביל בסגנון משולב.

נשים בעמדות מנהיגות

סוגיית מיעוט נשים בעמדות הנהגה היא משמעותית וחשובה, והיא קודם כל סוגיה בעלת פריזמה מגדרית. מבט אחד על ריבוי הציטוטים התקשורתיים המתייגים והשוביניסטיים כלפי נשים בעמדות הנהגה בהשוואה לגברים, שכנע אותי שיש כאן “אישו” רציני. הסוגיה המעניינת באמת היא מדוע יש כה מעט נשים בעמדות הנהגה. מבט אל מרגרט תאצ’ר יתחיל לספק לנו את הפיתרון. נשים בעמדות הנהגה נמצאות במציאות ייחודית. יש צורך במבט מעמיק אל המורכבות,  היתרונות, הקשיים, והעמקת העיסוק בשאלות האם יש לנו תקרות זכוכית חיצוניות? פנימיות? האם אנו סובלות מאפלייה? וכיצד, בשם שמיים, מתקנים את זה?

שריל סנדברג, מנהלת בכירה בפייסבוק, מתארת בסרטון הנפלא בטד בדיוק חלקים מ”הדבר הזה” ממנו אנו סובלות מנסיונה בעולם העסקי, (תודה לשלומית קוטק) והנה גם למאמר בעקבות ספרה. 

בחינת הנושא של “נשים מנהיגות” אינה צריכה לעסוק כלל בסגנון המנהיגות שלהן לפי מגדר, כמו שלרוב איננו מנתחים את סגנון המנהיגות הגברי או הנשי של ביבי נתניהו או שאול מופז.אך היא כן צריכה לתת ביטוי לכך שנשים בעמדות הנהגה מתמודדות עם אתגר בסדר גודל גדול בהרבה מאשר גברים. הן נשפטות על מראן, התנהגותן, דבריהן, והכל ללא סלחנות ופעמים רבות עם אנטגוניזם ומעט מאד אמפתיה. מצער לראות כי פעמים רבות ה’תלייניות’ הגדולות ביותר הן נשים אחרות.

וכן – נשים בעמדות מנהיגות הן לרוב מוכשרות פי כמה מן הגברים המקבילים להן, ראו אמירתו של סופוקלס: “ברגע שהאשה משתווה לגבר, היא עולה עליו”

3 תגובות
  1. יעל אברמן
    יעל אברמן אומר:

    כל הנושא של נשים ומנהיגות מרתק. הפוסטים שכתבת עליו העשירו אותי מאוד. תודה!

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*