בעצרת רבין הרגשתי פעם ראשונה בחיי “נחיתות מגדרית”. לרוב אני סובלת מתופעה הפוכה, של עליונות מגדרית. בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי תוהה שוב ושוב על נשים עושות שלום, ומה התנועה הזו, שאני ממיסדותיה, עושה לי באופן אישי, חלק א – הרהורים בעקבות עצרת רבין.
לפעמים דרוש לנו שנדע להיות דווקא זנבות: דמיינו אלפי פרופלורים דוחפים יבשה קדימה על ידי הנעתה מאחור, מול מנהיג אוחד שמנסה להניעם מעמדת הראש.
לפעמים דרוש לדעת להוביל מאחור (מהזנב) אן מהצד. בראש השנה שווה לזכור שמנהיגות אינה תמיד מעמדת ה”ראש”, ושלמרות שהיא דורשת חיבור חזק בין הלב לראש, היא יכולה להתבצע מכל הכיוונים והעמדות.