מרב מיכאלי – ההבטחה המנהיגותית של השנה
“המאה ה-20 הייתה המאה של זכויות נשים, ואילו המאה ה-21 תהיה המאה של מנהיגות נשים”, היה משפט ששימח אותי בניו יורק טיימס. אז לקראת יום האישה הבינלאומי, ובעקבות בחירות 2013 שאלתי את עצמי מי היא המנהיגה המהוה את הבטחת השנה בישראל לשנת 2013.
מאת ד”ר מיכל חמו לוטם, מנכ”לית המכון למנהיגות וממשל
לשימחתי היו מועמדות רבות בקרב חברות הכנסת החדשות, החל מנבחרת ‘יש עתיד’ הכוללת את רות קלדרון קארין אלהרר, פנינה תמנו שאטה, רינה פרנקל, יפעת קריב, עדי קול, וכמובן יעל גרמן, דרך איילת שקד מהבית היהודי, מיכל רוזין ותמר זנדברג ממרץ, וכלה במיכל בירן, סתיו שפיר ומרב מיכאלי מה’עבודה’. מתוך 48 הח”כים החדשים שלנו 15 הן נשים המתמודדות על התואר שלי – הבטחת השנה במנהיגות נשית. נתתי אותו ביג טיים למיכאלי.
הבטחה
מה שיפה בחשיבה על הבטחה – זה שיש בה ציפייה למשהו טוב שיקרה, משהו מרענן, משהו משמח, ולכן אם במקום הבטחה אחת נקבל חמש עשרה מנהיגות נשיות מעולות – כולנו נוכל לשמוח.
הבטחה מתייחסת לרוב להתחייבות בעל פה או בכתב לעשות או להימנע מלעשות דבר מה. אמנם לעיתים הבטחה מנהיגותית אינה כרוכה בהתחייבות מפורשת אלא לציפיות של הציבור מהמנהיגות, שמרביתן אינן מודעות, אך כאשר מדובר במנהיגות נבחרת – למילים יש חשיבות רבה. שתי בעיות מרכזיות בלסמן הבטחה מנהיגותית:
- הציפיות אינן מודעות וקשורות להשלכות הציבור על המנהיגים ולא להיכרות אמיתית עם הפרסונה ועם המצע והאגנדה האישית או המפלגתית.
- ובאשר להבטחות אמיתיות בעל פה/בכתב: מי שמבטיח לנו הם המפלגות, קבוצות של מנהיגים, ולרוב לא מועמדים, מי שמקיים הם קואליציות – קבוצה של מפלגות. קשה לדעת מה הבטיחו לנו חברות הכנסת החדשות, וודאי קשה יהיה לשפוט בעתיד עד כמה הן קיימו, עוד פחות אם הן חברות בממשלה ומחויבות למדיניותה ולהסכמים הקואליציוניים.
מנהיגות נשים
אם את ההבטחות המנהיגותיות קשה לשפוט, הרי התשובה לשאלה מה היא מנהיגות נשית במיטבה קשה עוד יותר. אין די בעיני בהיותה של המנהיג ממין אישה, או במספר הצעות החוק שהיא יזמה או העבירה, היא מחויבת להיות מנהיגה נשית ראויה. והגדרת “ראויה” שנויה במחלוקת, ותלויה כמובן בעיני המתבונן. בעיני מנהיגה ראויה היא מנהיגה מכלילה, מלכדת, שאינה זורעת פירוד או שינאת חינם בקרב הציבור. היא יודעת לסמן מטרות ולהוביל אליהן, אך גם להצטרף למטרות ראויות של אחרים להיות חלק מקבוצת מנהיגות. מנהיגות ראויה מונעת מערכים של טובת הכלל ודאגה לטוב הציבורי, והיא אינה סקטוריאלית. מנהיגות ראויה היא מנהיגות משתפת, היודעת לנווט במורכבות ולחפש את המשותף ולא רק המפריד והמפלג. היא מנהיגות הנטועה בהווה, צופה פני עתיד, ואינה מנותקת משורשינו בעבר. זו סוג המנהיגות הדרושה לישראל כיום. ומה ההבדל בין מנהיג ראויה למנהיגה ראויה – על האג’נדה של השניה חיב להיות גם קידום נשים באשר הן נשים. לא יכולה להיות מנהיגה ראויה שמתכחשת לסוגיה הנשית.
מרב מיכאלי
היא צברית, ועד בחירתה לכנסת ה – 19 הייתה עיתונאית, מנחת טלויזיה, ושדרנית רדיו.
מרב נטועה בהוויה הישראלית, והיא עקבית –כבר שנים היא מובילה אג’נדה חברתית, לטובת החלשים, המודרים, והנשים. היא פועלת מתוך אמונה שלמה כי שינוי מעמד הנשים בישראל הוא מפתח לקבלת כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית, ולשיתופן בפירות הצמיחה. מי ששמע את נאום הבכורה שלה בכנסת לא יכול היה לא להתרגש מהחזון והשליחות המניעים אותה, מהבהירות והרהיטות בה היא הציגה את טיעוניה, ומההתחיבות וההטחה האישית שהיא לקחה על עצמה. כל אלה גרמו לי לסמן אותה כהבטחת השנה המנהיגותית 2013. יתרה מזו – בחירתה בחבר הכנסת גפני לברך אותה לאחר נאומה מעידה יותר מכל על היותה מנהיגה משתפת.
גילוי נאות
ברוח אופטימית של אחרי הבחירות – יש עוד מועמדות נפלאות למימוש ההבטחות של מנהיגות נשית ראויה ומובילה. אני בטוחה כי יהיו לנו הרבה יותר ממנהיגה אחת שתמלא את ההבטחות הללו, ושגם חברי הכנסת הגברים ירתמו לשליחות של חיזוק מעמד האישה בישראל. כמובן שיש עוד מנהיגות רבות שאינן באות מתוך הכנסת, אלא מהחברה האזרחית, האקדמיה, העסקים, השלטון מקומי צה”ל ועוד. ריבוי הנשים הנפלאות במדינת ישראל גורם לכך שאין לי ספק כי אכן המאה הקרובה תהיה מאה של מנהיגות נשים – אם עולמנו חפץ חיים.
איני מכירה את חה”כ מיכאלי, אך אני מכירה אישית 3 מבין 14 חברות הכנסת החדשות – וכל אחת מהן ראויה ומבטיחה, ואני מכירה את פועלן של עוד כמה – וגם הן ראויות לתואר. הרבה הבטחות השנה הזו…..
מה עוד לקרוא?
את רשמי בעקבות הפגישה איתה, את נאום הבכורה המופלא של מרב מיכאלי בכנסת, את הכתבה המצוינת של שגית פסטמן מסלונה על 50 נשים למען נשים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!