מה בין מנהיגים לשנאת חינם?

“בית המקדש נחרב רק בשל שנאת החינם”. ובישראל כיום אנו חיים ב’רסיסיות’ מוחלטת. התפצלנו לתתי שבטים וקבוצות וכל אחת מנאצת ושוטמת את רעותה. זהו האיום האסטרטגי על עתיד מדינת ישראל, והפיתרון אינו טריביאלי, וכרוך ביצירת לכידות והון חברתי. וזה דורש מנהיגות מגשרת ומלכדת.

 אז מה זו שנאה ומה היא קשורה אלינו?

חז”ל, סברו שבית המקדש השני חרב רק בשל שנאת החינם שהייתה קיימת בו בין קבוצות שונות, שלא יכלו לסבול אחת את רעותה. (מסכת יומא, דף ט עמוד ב). שנאה היא רגש שלילי של דחייה, התנגדות, ואויבות אינטנסיבית כנגד אדם, קבוצה או רעיון, עד לרצון לפגוע, ואף להשמיד את מושא השנאה. (מילים נרדפות: תיעוב, עוינות, איבה, שטנה ומשטמה).

גם כיום אחד האיומים המרכזיים לקיומה של ישראל הוא שינאת חינם, המוגדרת כ”שנאה לא עניינית שבה אדם שונא אדם אחר או קבוצה ללא כל סיבה מעשית, רק בשל העובדה שיש לו או להם תפיסה אחרת ששונה משלו, או בשל העובדה שהם שייכים לקבוצה אחרת משלו” (ויקיפדיה).

שנאה – חומר ביד היוצר אצל מנהיגים

פעמים רבות מנהיגים עושים שימוש ציני בשנאה למטרותיהם. הם מלבים שנאה על ידי ליבוי פחדים, התבססות על רגשי נחיתות, יצירת תעמולה על בסיס חוויה של פגיעה אמיתית או מדומה, ועוד.

הסיבה לכך שמנהיגים עושים שימוש שלילי בליבוי שנאה היא ששנאה ופחד קבוצתיים או ציבוריים מאפשרים למנהיג לתמרן את הציבור ולהשפיע עליו. התלכדות מול אויב משותף יכולה לאפשר למנהיג לבסס את שלטונו, ולתעל את הזעם הציבורי על השלטון הכושל הרחק מהשליט והחוצה.

היהודים היו הרבה פעמים בתפקיד ה’אויב החיצוני’ הזה. האנטישמיות אפשרה למנהיגים ללכד את הציבור שלהם, והגיעה לשיא כמובן היה בשואה. גם כיום משמשת מדינת ישראל כאויב המלכד ומתעל אליו זעם ציבורי הן עבור שליטי מדינות ערב, והן במדינות נוספות. מדינת ישראל היא שעיר לעזאזל נוח.

דווקא בשל כך אצלנו המציאות צריכה להיות שונה. אם חפצי חיים אנחנו שינאה אינה יכולה להיות חלק מהרפרטואר ההתנהגותי של אף מנהיג ישראלי או יהודי, כי היא חוזרת כמו בומרנג והופכת למכניזם של הרס עצמי, לבני אדם, קבוצות וגם למדינות.

התמחינו בפיצול

ולכן מדאיגה במיוחד העובדה שבישראל, המדינה היחידה והצעירה שלנו, כבר רואים את הפיצול והפילוג באינספור מקומות. המון פערים ושסעים, בין מרכז לפריפריה, בין עשירים לעניים, בין יהודים לערבים, בין עולים לוותיקים, בין חילונים לחרדים, בין אתיופים לצברים ועוד.

ובממשל ניתן לראות בצורה בולטת את תמונת הראי של אותו הפיצול שאנו רואים בכל נגזרות החברה. הממשל המפוצל שלנו מורכב מכ 254 רשויות מקומיות על 8 מיליון תושבים, ריבוי אדיר שלא מאפשר לראשי הרשויות להוביל לשיפור משמעותי ומתמשך באיכות חיי התושבים. ובממשל המרכזי ולאורך שנים ארוכות יש מעל 20 ולעיתים 25 משרדי ממשלה, כלומר גם הממשל המרכזי מושתת על הרבה מאד תת מערכות המתקשות לעבוד בשילוביות ובצורה הוליסטית. הפיצולים הללו יוצרים קושי אדיר במשילות מחד, ומתחים ושנאות מאידך. כי הפיצול מוליך פעמים רבות לעוינות, לדוגמה בממשלה רואים עוינות המופנית תדיר כלפי משרד האוצר, או כלפי משרד הביטחון.

הפיצול הוא תחילת הדרך לשנאת חינם.

שימו לב לשיח הציבורי, לתגובות באינטרנט ולטקסטים בפייסבוק. התחלקנו לתתי שבטים, ואין קבוצה שלא פיתחה לה “אויב”. החרדים עוינים את החילונים, השמאלנים את המתנחלים, הישראלים העובדים מגנים את הערבים והחרדים שאינם עובדים. עניי השכונות שוטמים את העובדים הזרים, האותודוכסים את הרפורמיים והקונסרבטיביים – כל קבוצה מוצאת לה אויב מדומה.

זהו אחד המאפיינים של שנאה, פעמים רבות היא עלולה להתעורר כלפי הזרים וה’אחרים’, מוזנת מדעות קדומות שמקורן בשונות בהתנהגות, בערכים ובקודים. לעתים השנאה אינה קשורה לדעות קדומות או פחדים, אלא דווקא לקנאה. זה ניכר בשנאת העשירים שהרימה ראשה בישראל בשנה שנתיים האחרונות. תליית תמונותיהם של עשיריי ישראל בהפגנות חרגה מעבר לכל סטנדרט של מי שמאמין בערכי כבוד האדם, והייתה הדגמה ממשית וחיה לשנאת חינם המושתתת על קינאה.

מה הסיבות לפיצול?

כמה נקודות המעידות על כך שלטעמי אנו סובלים מ”גנטיקה” לקויה של העם היהודי:

1. מלכתחילה העם היהודי נבנה מתוך 12 שבטים, כלומר ראשיתנו בפיצול.
2. אנו יודעים כי שנאת חינם החלה עוד מבית שני.
3. בהמשך תירגלנו פיצול בישיבה במדינות רבות בגולה.
4. וגם כיום ישראל היא כפי הנראה המדינה היחידה הסובלת מתופעה של “אוטואנטישמיות“, קרי יהודים שונאי יהודים.