על וורקוהוליזם, ניהול וכוח, קצרצר
אנשים רבים מכורים לעבודה שלהם.
גם אני…
התמכרות לעבודה נקראת וורקוהוליזם, אך אנו מתמכרים להרבה דברים, למשל לחווית הזרימה “Flow” שאנו חווים במהלכה. חווית הזרימה, כך גילו “פסיכולוגים חיוביים” היא מה שקורה למוח שלנו כשהוא חווה תחושת “אושר“.
אבל מנהלים שהם ‘וורקוהולים’ מכורים לעוד כמה דברים:
- לעומס – שנותן להם אדרנלין וגם תחושת חשיבות עצמית.
- לתחושה שצריכים אותם, לפעמים הם באמת מאמינים שאין להם תחליף (אני האמנתי בזה לפחות פעמיים, ובשתיהן שגיתי…).
- לתחושת הכוח – הם אוספים כוח ומכורים לצבירתו, כמו שיש המכורים לכסף ולאיסופו.
המלצה חשובה ממש – אל תתמכרו לתחושת כוח – כוח הוא דבר חולף. אמנם יש דרכים לצבור כוח בארגונים, וזה הכרחי כשבונים קריירה בארגון או מערכת גדולה. אבל חשוב יותר מצבירת כוח להשקיע בבניית עוצמות פנימיות.
הכל זמני!
החיים כולם הם זמניים ובני חלוף, אז בודאי גם התפקיד הניהולי והכוח שהוא נותן. עדיף לכם לפתח צוות, לגדל את אנשיכם וליצר עימם קשרים משמעותיים, לעשות טוב וליצר הבדל משמעותי במקום העבודה, לחיות מתוך משמעות.
וורקוהוליזם – על קצה המזלג
אדם בשם אוטס (Oats) היה הראשון שזיהה בשנת 1971 את ההתמכרות לעבודה וטבע את המושג וורקוהוליסט. הגדרתו היתה “אדם שהצורך שלו בעבודה הפך להיות כה מופרז שהוא יוצר הפרעה בהקשר הבריאותי שלו, האושר האישי והיחסים הבינאישיים, ופוגע בתפקוד החברתי שלו”.
Photo: Silver Surfer, by Garry Knight, Flickr, modified, used under Creative Commons rights.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!