התפקידים הייחודיים של הממשלה בישראל

הבחירות מאחורינו, ותהליך המשא ומתן הקואליציוני מתחיל, חשוב שנבין קצת יותר מה התפקידים של הממשל בישראל, ובמה הם ייחודיים בהשוואה למדינות אחרות. תפקידי ממשל הקלאסיים הינם קביעת מדיניות, אספקת שירותים ורגולציה. בישראל, שרוצה לשמור על צביונה כמדינה יהודית ודמוקרטית, המתמודדת עם אתגרים וסכנות מסדר גודל אחר, והנמצאת במעבר משלב ההקמה לשלב המיסוד – על הממשל לקחת על עצמו גם תפקידים נוספים.

ארבעה אתגריים ייחודיים לממשל במדינת ישראל:

לגבש את פונקציית המטרה של המדינה בטווח הארוך 

רוב אנשי הממשל רואים את תפקידם בשיפור השירותים במדינה, אך זה אינו מספיק. על הממשל להצהיר כיצד הוא מודד את הצלחתו בטווח הארוך והקצר, ולהתחיל מהטווח הארוך. בעשורים האחרונים התמקדו בכירי הממשל בישראל ובמדינות המפותחות במטרה שנמדדה במדדים כלכליים, מדיניות זו הביאה מדינות רבות אל פי פחת. המיקוד בתוצר הגולמי התמ”ג, GNP לנפש, לדוגמה, קידם מדינות וחברות הממוקדות בצרכנות, ופיתח פערים חברתיים ממאירים.

מדינות מפותחות מתמקדות כיום יותר ויותר בקידום תנאים לאיכות החיים במקביל לצמצום פערים.  מיקוד זה מכוון למיקוד בפרטים ובקהילות. מיקוד בפרטים משמעו להשקיע לאורך זמן בגיל הרך, בחינוך, בהשכלה הגבוהה, וביצירת משרות המשלמות שכר הוגן.

מיקוד בקהילות משמעו לעסוק בבניית חברה, בבניית הון חברתי לסוגיו השונים (מלכד, מגשר ומקשר), וחיזוק הלכידות וחוסן. הון חברתי הוא כלי להתחדשותן של קהילות וחברות. בעולם בו משאבי הטבע מתכלים הוא יתפוס מקום חשוב הרבה יותר מהון כלכלי, בו התמקדו מדינות בעשורים האחרונים.

בישראל החלה המגמה של קביעת מדדי איכות חיים הן במשרד לאיכות הסביבה והן במועצה לכלכלה, יחד עם זאת קצב השינוי איטי, והרוב השולט עדיין מביט על מדדים כלכליים. יתרה מזו – עדיין לא הוכרזה מדיניות של צמצום פערים, זהו צדק חברתי במובנו העמוק, ובלא מדיניות מפורשת כזו הם צפויים להמשיך להתרחב.

לארוג ולעצב עתיד

ישראל עדיין איננה מדינה מבוססת. על הממשל להשקיע רבות בעיצוב עתיד למדינה המורכבת היהודית והדמוקרטית והמשגשגת בה הרוב כאן רוצה לחיות. ההחלטה על הקמת המטה לתכנון חברתי כלכלי במועצה לכלכלה במשרד ראש הממשלה היא התקדמות משמעותית בכיוון הנכון. על הממשל ליצר רשת חצי פתוחה של מתכננים במשרדים השונים, ובהמשך גם בממשל המקומי החברה האזרחית שעוסקת בסוגיות עיצוב עתיד. אין ספק כי בניית תוכניות וחלופות לטווח הארוך במגוון נושאים, המוכוונות לקידום איכות החיים הכרחית לעתיד ישראל, ועל הממשלה ליצור מרחב כזה, שיאפשר גם עבודה בקוד פתוח וניצול חוכמת ההמונים.

לנהל סיכונים

על הממשל שלנו לנהל סיכונים בסדרי גודל אחרים מרוב מדינות העולם: האיומים הבטחוניים, היותנו באזור השקע הסורי אפריקאי המועד לרעידות אדמה, וכמובן פצצת הזמן המתקתקת של הפערים החברתיים, שיכולה להיות גדולה בהרבה מכל איום חיצוני. הצורך בניווט והכלת המתח בין מדיניות ותקציבים המושקעים באפיקים השונים גדול במיוחד.

לבנות יחד עם הציבור אתוס ישראלי המבוסס על שותפות ייעוד.

על הממשל בישראל ללוות את הציבור בישראל במעבר משותפות גורל לשותפות ייעוד, וביצור אתוס ישראלי ציוני. חברות צריכות נרטיב וייעוד משותף על מנת להתקדם קדימה, האתוס הזה משמש דבק המגביר לכידות והון חברתי, ומנוע להמשך פיתוח ושגשוג המבוססים על ייעוד משותף. עיצוב והובלת השיח הזהותי הזה, במקביל לעיצוב העתיד במדינות, צריכה להיות בידי הממשל המרכזי והמקומי, יחד עם חברה אזרחית ובשיתוף ציבור. לצורך כך עליו בראש וראשונה ללמוד לעבוד עם החברה האזרחית ולהיות ממשל פתוח ומאפשר וממשל הוליסטי

בין ארבעת התפקידים הייחודיים לממשלה בישראל קיימים סתירות ומתחים מובנים, כמו גם השלמות. כך למשל בין ניהול סיכונים והגנה על ביטחון המדינה תפקיד ריכוזי לכאורה, לבין ממשל פתוח ומאפשר, העובד בצורה הוליסטית פנימה, ומאפשר עבודה עם החברה האזרחית קיים לכאורה מתח, אך המלחמות האחרונות המחישו כי ללא חוסן ועבודה משותפת בין משרדית ובין ממשל מרכזי למקומי לחברה אזרחית –חוסנו של העורף בסכנה. זהו אתגר משולב של הדרג הנבחר והדרג הממונה, וטוב יעשו חברי הממשלה החדשה אם יבינו כיצד מצעם מתיחס לסוגיות אלה. הממשל במדינת ישראל, מדינה במעבר, חייב לעסוק באתגרים אדירים של עיצוב זהות ושליחות בצד עיצוב עתיד, בכך נבחנת מנהיגות, ללא ממשל איכותי – אין לנו עתיד כאן.

לכל קוראי ושותפי – אני יוצאת לחופשה, אחזור לכתוב אחרי פסח

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*