מרים הנביאה: מנהיגות משתפת ומלכדת

מוקדש לנעמה, בכורתנו האהובה

ניווט במורכבות היא יכולת נדירה הדורשת בין היתר הבנה כי החיים אינם רק שחור ולבן, וכי “הדברים החשובים באמת סמויים מן העין”, כמאמר הנסיך הקטן של אנטואן דה סנט אכזמפרי.

לכבוד פסח 2015 אני מביטה שוב, כמידי שנה, על מרים – הנביאה הראשונה שלנו.

המנהיג האמיתי כמעט שאיננו מורגש, וכשעבודתו שלמה אנשיו אומרים – עשינו זאת בעצמנו

כך אמר לאו צה. אני אוהבת את ההבחנה בין ‘מנהיג’, שהוא לרוב אדם כריזמטי שאחריו הולכים האחרים, לעיתים תוך יצירת תלות, לבין ‘מוביל’, בה המנהיג המחולל בונה קבוצה ורותם אותה לחזון משותף, כך שהקבוצה ממשיכה במסעה גם לאחר שהמנהיג נעלם.

מרים, כמו מנהיגות לפ לאו צה, וכמו “הדברים החשובים באמת” של הנסיך הקטן, הייתה מובילה, קרי מנהיגה סמויה מן העין, שלדעתי הצליחה להוציא את עם ישראל ממצרים, אפילו שלא קיבלה על כך קרדיט, כדרכן של נשים רבות בתנ”כ ולצערי גם בימינו. 

Miriam-1

בסיפור המקראי מנהיגותה של מרים מוצנעת עד נעלמת. יחד עם זה ברור כי שלושה מנהיגים היו ביציאת מצרים, שלושת האחים: מרים משה ואהרן.

על פי מיכה, הקב”ה רואה את מרים שוות ערך למשה ואהרן, כשהוא מזכיר את מנהיגיהם של בני ישראל: “כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ ; וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת משֶֺׁה אַהֲרןֺ וּמִרְיָם.” (מיכה פרק ו’ פסוק ד).

מרים הצילה את משה 

עוד בהיותה ילדה, מרים הייתה האחראית הישירה להצלת חייו של משה. תכונות המנהיגות שלה, התעוזה והתושייה, בלטו  באירוע המורכב הבא:

“וַתֵּתַצַּב אֲחתֺוֹ מֵרָחקֺ לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ. וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעהֺ לִרְחץֺ עַל היְארֺ וְנַעֲר …. וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף….. וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד… וַתּאֺמֶר אֲחתֺוֹ אֶל בַּת-פַּרְעהֺ, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אישה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיּתֺ וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד?”

מרים צפתה באחיה ושמרה עליו, ופנתה ביצירתיות אל בת פרעה בהצעה להביא לה מינקת, את אימה ,שתיניק את משה. תמיד אני חושבת איזה אומץ, אחריות ותעוזה  הפגינה מרים הקטנה. ילדה אחת בעולם של שעבוד יהודים, עולם בו נשים נחותות קטגורית מגברים.

מרים בשלב הזה פועלת בזירה המוכרת לה שבה גדלה, הזירה ביתית והנשית. כאז כן היום נשים הובילו את החיים בבית והיו מחויבות בליבת קיומן לשמירה על הילדים. הרי במצבי משבר ודחק נשים מתגלות תמיד כעוגן מייצב למשפחות, ומבטיחות את המשך קיומן. במצבים קשים השמירה על המשפחה הופכת לאתגר המרכזי, וגם בשעבוד של היהודים במצרים המשפחה והקהילה מרכזיות במאבק על המשכיות העם.

3 הצלות 

נראה כי מרים הצילה את אחיה פעמיים. בשירת הים מרים מכונה “מרים הנביאה”, לראשונה ניתן תואר הנבואה לאישה. חז”ל אמרו כי כוחה הנבואי החל עוד כשניבאה לאביה כי אמא נושאת ברחמה את האדם שיציל את העם, ומנעה מאביה את ביצוע ההפלה של משה.

וההצלה השלישית? היתה ההצלה של עם ישראל כולו. מרים הובילה בחכמה ובאפקטיבית ובתוך מציאות מורכבת. היא הפגינה תכונה חשובה מאד במנהיגות במאה ה – 21: מנהיגות משתפת.

מלכדת את העם

מחקרים מראים כי בעוד הפרדיגמה הרגילה היא “חשוב מנהל – חשוב גבר” במצבי משבר הפרדיגמה משתנה, והרבה יותר נשים ממונות לניהול חברות המצויות במשבר, ואז סיכויהן להצליח פוחתים מאד. מצב זה זכה לתיאור “מצוק זכוכית”.

ומה לגבי עמים במשבר? עם ישראל במצרים היה ללא ספק עם במשבר, ונדרשת היתה מנהיגות מחוללת על מנת לחלצו משעבוד לחירות. לא פלא כי לראשונה אנו חוזים בתנ”כ במנהיגות נשית עם סיפור יציאת מצרים.

מנהיגותה של מרים, מנהיגות משתפת ומלכדת, הייתה הדבק של צוות ההובלה של שלושת האחרים, ושל העם כולו. בהשוואה בין שירת הים של משה לשירת מרים, שבה מרים נזכרת לראשונה בשמה, עולה סגנון ההובלה הייחודי שלה.

משה פותח את שירת הים בלשון יחיד, “אשירה לה’ כי גאה גאה”, ומייצג לתפיסתי מנהיג דור א קלאסי, הרוצה להיזכר כ”גדול מן החיים”. לעומתו מרים יוזמת את השירה, “ותיקח מרים…. את התף בידיה”, והיוזמה כבר מעידה על תעוזה ויכולת הנהגה.

מרים פונה לכלל בני ישראל בנוסח שנשמע ממש דומה למשה, אך פנייתה היא ברבים ולא ביחיד, “שירו לה’ כי גאה גאה”. היא מזמינה את הציבור לשיר עימה ולרקוד, “בתופים ובמחולות”, וכך היא יוצרת חוויה פיזית ורוחנית המלכדת וסוחפת את העם בשירה.

אליטה משרתת

שירות  ציבור ועשייה “למען” הן בליבת תפיסתי את מנהיגות ואושר.

קיומן של נשים בעמדות הובלה ציבורית וכחלק מהאליטה המשרתת חשוב לכולנו. נוכחותן בהנהגה הציבורית קיומית לשמירה על עתיד מדינת ישראל. נשים מנהיגות פועלות פעמים רבות בצורה דמוקרטית, משתפת ומלכדת, ומקדמות את הלכידות החברתית.

מרים היא הדמות הנשית הראשונה הפועלת בציבור, ולמרות האיזכורים המועטים של פועלה אין ספק כי היא נוכחת בחיי העם, ומובילותה מקרבת ומעצימה את העם למצוא בעצמו את הכוחות להפוך לבלתי תלוי בה ובאחיה.

תואר הנבואה שניתן לה מעיד על מעמדה הגבוה בעם, ועל יכולותיה הנבואיות. ומה היא נבואה אם לא המונח המקראי לתיאור מנהיגות הצופה פני עתיד, או בתפיסתי “חשיבת עתיד“. לדעתי כי מרים היתה מנהיגה מחוללת אמיתית.

כאמור רב הנסתר על הנגלה:

  • האם מרים הצליחה כמובילה להביא לכך שהמהלך יימשך?
  • האם היא הצליחה ליתר את עצמה ואת צוות ההנהגה המשולש עם משה ואהרן?
  • האם השתפר מצבן של נשים מנהיגות במאה ה – 21? 
  • האם בכלל צריך לקדם נשים בצורה מגמתית? אשמח לשמוע דעכם ודעתכן בסקר

אתם מוזמנות ומוזמנים להמשיך ללמוד בעצמכם, וכמובן להגיב

שיהיה פסח שמח ומשמעותי

שלכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

נערך לאחרונה בפסח 2015

2 תגובות
  1. הדס אגוזי פרקש
    הדס אגוזי פרקש אומר:

    מיכל
    איזו כתבה מעוררת השראה לקראת חג הפסח על מנהיגות נשית משתפת, יצירתית ומלכדת.
    אני תוהה,
    האם לא חבל שמרים לא זכתה לתהילה שהיתה ראויה לה בדומה לנשים מנהיגות אחרות ובהשוואה לגברים מנהיגים?!
    חג שמח
    הדס אגוזי פרקש

    הגב
    • ד"ר מיכל חמו - לוטם
      ד"ר מיכל חמו - לוטם אומר:

      הדס ראשית תודה על המילים החמות,
      אני חושבת שנשים רבות מובילות בסגנון המנהיגות שאליו התיחס לאו צה, כשאמר: “המנהיג האמיתי כמעט שאינו מורגש, וכשעבודתו שלמה אנשיו אומרים ‘עשינו זאת בעצמנו'”
      ולכן הן מנהיגות מחוללות שלא מקבלות קרדיט….
      תפקידנו להאיר את הזרקור כך שלפחות במימד ההסטורי הן תקבלנה הכרה, ומחר בסדר אני אספר את סיפורה של מרים.
      חג שמח,
      מיכל

      הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*