מנהיגות משמעה לשוב ולצאת שוב ושוב מהאזור הבטוח במטרה ליצר פערים חדשים. מנהיגים מתמודדים עם עומסים רגשיים אדירים. מנהיגות אינה קורית באזור הנוחות, מעשה המנהיגות כרוך תמיד בתעוזה, בפריצות דרך ובנטילת סיכונים. וזה אזור מעייף, מורכב, וקשה.
ישראל היא מדינה בהתהוות, השלמנו את שלב ההקמה, ובדור הקרוב צריך יהיה לעצב את המדינה ומוסדותיה לטווח הארוך חשיבה קיומית למדינת ישראל. מי שצריך בראש וראשונה לחשוב על הטווח הארוך הוא הממשל המרכזי. הקמת המטה לתכנון כלכלי – חברתי ארוך טווח במועצה לכלכלה וחברה, שזכיתי להיות בפורום המייעץ לה בשנים האחרונות, היא קרן אור חשובה
ווריס דירי מייצגת תעוזה, ומנהיגות נשית במובן הכי עמוק ועוצר נשימה. כילדה בת 13 שבורחת מביתה, נאנסת, ושורדת את המדבר הסומלי. כמשרתת בלונדון המגיעה לקריירה של דוגמנית על בינלאומית, ושחקנית בסרט ג’יימס בונד. ובסיבוב מנהיגות שלישי. חושפת את סיפורה לעולם, אישה מוסלמית עם כיסוי ראש הופכת לשגרירת האו”מ נגד מילת נשים.
ניהול הוא עבודה קשה – אבל אפשר לצפות לניסים כשבוחרים את האנשים הכי טובים, ובאים עם הרעיון הנכון בזמן הנכון
“זו החברה טמבלים” – תראו לי מי המפלגה המדברת על איכות החיים של הציבור הישראלי, מי המנהיגים שמדברים על איכות השירותים, איכות הסביבה, וחינוך – לשם צריכים ללכת הקולות שלנו. תראו מי מדבר על תמרוץ עסקים קטנים, מתייחס לצמיחה מכלילה וצדק חברתי? מי מביט גם על הטווח הארוך – על ישראל בעוד 30 שנים, ומה נשאיר לדורות הבאים
פותחים פה פערים ממאירים: לפני 40 שנה ישראל הוזכרה בספרי הכלכלה כמדינה מספר אחת בעולם במדד השוויון. היינו מספר אחד מהצד החיובי. עבודה יסודית, חוצת מפלגות, של כמה עשורים דאגה לשנות זאת. התפקיד היחיד של המדינה, של הממשלה, של הכלכלה הוא להיות בשירות החברה, קרי הפרטים והקבוצות והקולקטיב המהווים את החברה בישראל.