מה הממשלה הבאה מתכוונת לעשות בעקבות דוח העוני?
פותחים פה פערים.
לפני 40 שנה ישראל הוזכרה בספרי הכלכלה כמדינה מספר אחת בעולם במדד השוויון. כן כן, היינו מספר אחת מהצד החיובי לשם שינוי. עבודה יסודית, חוצת מפלגות, של כמה עשורים דאגה לשנות זאת במגוון דרכים.
למשל לחלק את ההון הציבורי של כולנו לידיים עסקיות בהפרטות לא חכמות, למשל לחסל את ההישגים בחינוך, ליבש את מערכת ההשכלה הגבוהה, ועוד ועוד מהלכים מגדילי פערים שמורידים את כולנו למדרון חלקלק ומסוכן.
בישראל חיים 1.8 מיליון עניים. תחשבו על זה – אתם מוכנים לחיות במדינה שאחד מכל חמישה מאזרחיה מוגדר עני? ושאחד מכל שנים וחצי ילדים חי מתחת לקו העוני?
אתם מוכנים לחיות במדינה שממשיכה לעמוד בראש סולם המדינות של ה-OECD בממדי העוני והאי-שוויון הגבוהים?
זו המדינה שלנו.
עוני בישראל
תפקידה היחיד של הפוליטיקה הוא החברה
התפקיד היחיד של המדינה, של הממשל, של הכלכלה הוא להיות בשירות החברה, קרי הפרטים והקבוצות והקולקטיב המהווים את החברה בישראל.
הסיפור של כסף מנהיגות ופוליטיקה הוא סיפור מורכב. השורה התחתונה היא שהכנסת שלנו מתקשה להיות חברתית, ולו רק בגלל רמת החיים הגבוהה מהממוצע של חברי הכנסת, שיוצרת ריחוק מובנה ממעמד הביניים והמעמד הנמוך. מנהיגים שהתרחקו מהציבור ומקשייו יתקשו להנהיג לטובת הציבור.
כסף הוא מניע וגם משחית, ואם שוכחים שהמטרה היא החברה הכל משתבש. ומדינות רבות חוות עכשיו את השבר שבהליכה אחרי הכלכל כמטרה ולא כאמצעי. הדגל חייב להיות החברה.
פילנתרופיה או מדינה?
בימים האחרונים בניו יורק אני נפגשת עם פילנתרופים יהודים. הם עסוקים בנזקי הסופה סנדי, וחושבים איך לעזור למשפחות שנפגעו. בשיחה עם ג’ף סולומון, המנכל של קרן ברונפמן, הבנתי שחלק מהפילנתרופיה היהודית האמריקאית היא תולדה של מדינה בה אין מערכת שירותים סוציאליים.
ואז זה היכה בי – מדינת ישראל הופכת קרחת מכאן ומכאן. מחד יש הפרטה ודלדול שיטתי של השירותים, ומאידך עוד לא נולדה כאן פילנתרופיה שדואגת באמת לחלשים.
והאמת – אין ספק שהאלטרנטיבה הראשונה עדיפה בהרבה. מדינת רווחה. כי בניגוד לעוני, שיש לגביו מחלוקות ומדידתו אינה מוסכמת, אי שוויון הוא מחלה ממארת ,המפרקת את רקמת החברה, ופוגעת בחוסן ובלכידות.
אי שיוויון גדל הוא מחלה חברתית ממארת
לאן פנינו?
אמנם לא הכל שחור, בעוד שהיקפי העוני נותרו ברמה גבוהה ובחלקן אף עלו במקצת, המדדים לעומק העוני וחומרתו השתפרו ב-2011. אך המגמה היא שהמציאות החברתית הולכת ומשחירה, וישראל של 2028 ו 2048 עלולה להיות מדינה חשוכה, אנחנו חיים במדינה בסכנה.
מה אפשר לעשות?
- לבחור חכם בבחירות (להלן כלי עזר).
- למחות.
- להגיד בלי להתבלבל – אין צדק חברתי בלי שירותים חברתיים, בלי חינוך, בלי מערכת השכלה גבוהה שמאפשרת מוביליות חברתית.
- וגם לשאול להיכן הולך הכסף שלנו? להיכן הוא צריך ללכת? על הדברים הללו צריך לדבר. ויפה שעה אחת קודם.
- להשכיל: לדוח העוני למאמר האם להאמין לקו העוני בישראל? לסדרת פוסטים על מנהיגות וכסף: חלק א, חלק ב, חלק ג – מי מעדיף מנהיגים עשירים?
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!