6 מודלים עסקיים של העולם החדש
חלק ב, מוקדש לנגה קינן
חיפשתי אפליקציית כביסה ומצאתי – אמרה נגה חברתי בקול תרועה. כשהבטתי בה במבט משתומם היא סיפרה לי על ‘כביסי’, דרכה היא מזמינה שליחים מסורים, שלוקחים הררי כביסה מקומטים, ומחזירים אותה ריחנית ומקופלת. עוד דוגמה, בזעיר אנפין, לכלכלת העולם החדש, הממהר, שיוצר אוסף מרשים של מודלים עסקיים חדשים.
בעולם החדש יש לנו קיום מרובה: ריאלי ווירטואלי. הכלכלה הראשונה – של העולם הריאלי, עברה לוירטואלי. מגמת הקיום המרובה הולכת ומתרחבת, כחלק מעליית המציאות הרבודה והמדומה. לכל אחד יהיו אווטרים לעבודה ואווטרים למשחק, וכל הגרסאות הללו של עצמנו מהוות הזדמנויות לעסקים חדשים, לא רק כך פרסומות מקוונות. לדוגמה חברת Second Life, העולם הווירטואלי הראשון, קמה בשנת 2003, והולידה כלכלה בהיקף מיליוני דולרים. אנשים שילמו לאנשים אחרים כדי לעצב בגדים דיגיטליים ובתים דיגיטליים עבור האווטרים הדיגיטליים שלהם. שורה תחתונה: בכל פעם שאנו מוסיפים נדבך חדש לשכבות הדיגיטליות, אנו מוסיפים גם כלכלה שלמה הבנויה על שכבה זו, כלומר אנו מנהלים את עסקינו בכמה עולמות בבת אחת.
לארי קילי מיפה 10 סוגי חדשנות, כשערך מחקר על 11,000 סטארטאפים. קילי מצא במחקר שקיומם של לפחות ארבעה סוגי חדשנות מעלה הסיכוי להצלחה עסקית. סוג חדשנות מרכזי שקילי מיפה הוא חדשנות במודל העסקי. חלק מהחידושים המרגשים אינו כרוך בטכנולוגיות פורצות דרך, אלא בשילובן ליצירת מודלים עסקיים חדשניים.
כן כן, אותם מודלים עסקיים, שהיו יציבים יחסית במאה הקודמת, עוברים גם הם שיבוש. קחו לדוגמה את מודל הפיתיון והקרס, שנולד בשנות העשרים. הפיתיון היה מוצר ראשוני בעלות נמוכה, למשל מכונת צילום, או סכין גילוח, וההכנסה נבעה ממוצרים משלימים, טונר או להבים, בהתאמה. או מודל הזכיינות, שנולד בשנות החמישים, במקדונלד’ס, או מודל ההיפרמקט, שנולד בשנות השישים עם וולמארט. שימו לב – הקצב היה איטי! וכיום? מפץ של מודלים חדשים. לכן, על מנת להכין את הארגון שלכם לכלכלה החדשה, חשוב לראות האם המודל העסקי שלכם מותאם לעולם החדש, ועדיף – פשוט להמציא אחד משלכם.
ולפני שממציאים – כאן תוכלו ללמוד בזריזות שישה מודלים שכבר קיימים.
מוכנים?
1. ממסחר מקוון לזירת סחר
בעולם הישן כדי להקים חנות היית צריך לשכור מתחם ריאלי. בשנות ה-90 צצו חנויות וירטואליות ראשונות, ובראשן אמאזון, שכזור התחילה כחנות ספרים. מודל האי קומרס חוסך את עלויות הקמת החנות הפיזית. כיום כל אחד ואחת יכולה להקים חנות אונליין ולמכור, למשל ב Shopify.
הסחר האלקטרוני יצר את המודל העסקי של אתרי אפיליאייט, אתרי אינטרנט שעוסקים בהבאת לקוחות, באמצעים שונים. לרוב מדובר באתרי תוכן, כשהקנייה בפועל נעשית באתר שלישי. “משיכת” הלקוח אל אתר התוכן מאפשרת לשכנע אותו לקנות מוצר מסוים ואז להוציא אותו לאתר מכירות, כשאתר התוכן נהנה מעמלה עבור המכירה. זאפ היא דוגמה למודל עסקי של הבאת לקוחות.
גלגוליה של אמאזון והגאונות של ג’ף בזוס יצרו מודל עסקי חדש נוסף – זירת הסחר – MarketPlace. זירת סחר היא אתר מקוון המשמש כמתווך. המתווך מאפשר למוכרים רבים למכור באותה פלטפורמה, ולקונים לקנות בה. זו חנות אי-קומרס בה המוצרים/שירותים מוצעים ע”י מספר מוכרים. בזוס הבין שזה יביא קניבליזציה בעסקיו, אולם יאפשר לו להשתלט על העולם, באפקט העדר, וביצירת שווקים ושירותים חדשים, החל משירותי ענן ודרך הרמקול הביתי – אמזון אקו.
המודל העסקי של זירה מקוונת יכול להשתנות. השירות של חברת Booking מאפשר להשוות מידע ומחירים ולבצע עסקאות דרך הפלטפורמה, כשבוקינג מתווכת בין הקונה לבין הספק גם בביצוע הטרנזקציה הכלכלית, ולוקחת אחוזים. נחזור לדוגמה של חברת Zap שמתווכת מידע, ולא עסקאות. זאפ הצליחה לבסס אמינות כמקום להשוואת מוצרים ומחירים בקטגוריות רבות ומגוונות. כיוון שהרכישה לא מתבצעת דרך Zap אלא דרך הספק, והמודל העסקי שלה מבוסס על הפניות הטראפיק למוכרים באמצעות קישורים, היא אינה זירת סחר.
בניגוד לזאפ יוטיוב היא דווקא כן זירת סחר לתוכן דיגיטלי. החברה משתמשת במונופול שלה, וחיה מפרסום, ולאחרונה החלה למכור ללקוחותיה אפשרות לצפיה בלא פרסום, עד כדי כך אנשים שונאים פרסומות…. הפלטפורמה מחברת בין צרכני ליצרני התוכן. החוויה היא של משתמשים ולא צרכנים. באנו “להיות” ביוטיוב. לא לרכוש, לא לצרוך, לא לקנות. להיות, לחוות, לצפות, להאזין.
כיום גם אתם יכולים להקים זירת סחר, למשל ב-Sharetribe תוכלו לבנות מרקטפלייס.
היתרון המרכזי:
- הכלכלה הדיגיטלית – אם אתם לא שם אתם לא קיימים
- הוזלת עלויות פתיחת עסק.
2. מודלים המושתתים על כלכלת המונים:
הדוגמאות הקלאסיות הן רכבי Uber או חדרי Airbnb, שאיפשרו לחברות לצמוח במהירות. המודלים של כלכלת המונים נשענים על צוות לפי דרישה, ועל רכוש בבעלות פרטית ולא תאגידית. כך הפכה Airbnb ל”שרשרת המלונות” הגדולה בעולם, כשאין לה חדר מלון אחד. במקום זאת, היא ממנפת ומשכירה את הנכסים הנדלניים של הקהל, עם יותר מ- 6 מיליון חדרים, דירות ובתים בלמעלה מ -81,000 ערים ברחבי העולם.
היתרונות המרכזיים:
- מודל העסקה רזה, ומזעור סיכוני בעלות על רכוש במספקים לחברה את הזריזות הדרושה להתאמה לסביבה המשתנה במהירות.
- צמיחה מהירה תוך מינוף ההמונים המקוונים ברשת.
3. כלכלת החינם – מודלים המושתתים על בינה מלאכותית ומידע העתק
גוגל ופייסבוק שכללו את המודל לשלמות, תוך שהן גורפות את מרבית ההכנסות מפרסום. המודל הינו הגרסה המודרנית למודל “הפיתיון והקרס”. כשהפיתיון הוא גישה חופשית לשירות ‘חינמי, (חיפוש בגוגל, פרופיל בפייסבוק) וההכנסה נוצרת ממיסחור הנתונים שנאספים, והפיכתם לפרסומות מותאמות אישית. כך נולד הביטוי “אם זה בחינם אתה המוצר”.
כלכלת החינם, הפרימיום -FREEMIUM היא חינמית עד גבול. לדוגמא – בוורדפרס. תחילה בניתי את האתר הזה כבלוג אישי, בחינם. ברגע שרציתי כתובת אישית או שליטה יותר גדולה בעיצוב האתר עברתי למודל של תשלום על השירותים הנוספים, ועל אחסון. כך אתם מקבלים את התוכן שלי בחינם, ונקי מפרסומות, ואם אתם אוהבים – אתם מוזמנים לשתף.
הבסיס הטכנולוגי לכלכלת החינם מושתת על מהפכת הדיגיטל, הבינה המלאכותית והביג דאטה (מידע עתק). כך ניתן ליצר היצע אינסופי, והתאגידים מצידם מצליחים לייצר ‘פילוחי מיקרו’, ולמכור פרסום תוך שהן משבשות את עולם השיווק. המיזמים, שנולדו במעונות סטודנטים, הפכו למעצמות החדשות. לדוגמה החיפושים היומיים בגוגל עלו מ 500,000 בשנת 1999, ל 200 מיליון בשנת 2004, ל 3 מיליארד בשנת 2011, ל 5.6 מיליארד כיום, תחילת 2020. בתמורה לשירות החיפוש “בחינם” של גוגל, אנו מהווים טירגוט מדויק לפרסומות מותאמות אישית.
היתרונות המרכזיים:
- אפקט העדר מביא לצמצום התחרות: מי שהשתלט על שוק גדול מספיק של משתמשים גולשים נהנה מאפקט העדר, כשכולם בפייסבוק – איש לא ירצה להיות בגוגל פלוס, ולכן ממהרות הגדולות לקנות כל תחרות ולשמור ולהרחיב את ההגמוניה.
- גם מודל זה מאפשר צמיחה מהירה תוך מינוף ההמונים המקוונים ברשת.
4. מודלים של SMART
לפני מאה שנים רעיון טוב לעסק חדש כלל לרוב חיבור מכשיר קיים לחשמל. כך הפכו מקדחה ידנית או כיור רחצה למקדחה חשמלית או מכונת כביסה.
בינה מלאכותית – AI היא החשמל החדש. הפלאפונים הפכו לסמארטפונים, רמקולים סטריאו הפכו לרמקולים חכמים ומכוניות הפכו לרכבים אוטונומיים. הדבר מביא לשינוי המהיר במודלים העסקיים. ארגונים שסיפקו מוצר עוברים לספק שירותים, לדוגמה רוב יצרני מנועי הסילון עברו ממודל של מכירת המנוע למודל משולב הכולל שירות של ניתור מרחוק של מצב המנוע, ותחזוקה. הדבר מתאפשר בשל שלל הסנסורים המשדרים תמונת מצב לחברה. במקום למכור מנוע מוכרים שעות טיסה ותחזוקה.
בצורה דומה יצרניות צמיגים מנהלות את מערך הצמיגים של חברת תחבורה. בעזרת הסנסורים הן עוקבות אחר מצב הצמיגים ומחליפות אותן. הן מספקות מידע על כמות הק”מ והבלאי, ואפילו על הנהיגה של נהגים שונים על אותו הרכב.
שילוב בינה מלאכותית במודלים העסקיים הוא כמובן דרכן של ה’גדולות’ שזכו לשם “ביג טק”, מאמזון דרך גוגל, פייסבוק, אפל ומיקרוסופט, אולם אין סטארט אפ שמכבד את עצמו שאינו מושתת על למידת מכונה.
היתרון המרכזי:
בניגוד למודל העדר, שמוגבל לענקיות, כאן נוצרה זירת משחק חדשה לסטארט-אפים מבוססי AI, המוקמים יותר ויותר. 965 חברות הקשורות AI בארה”ב גייסו 13.5 מיליארד דולר הון סיכון במהלך 9 החודשים הראשונים של השנה שעברה, לפי נתוני איגוד ההון סיכון.
5. כלכלה מעגלית – שלל מודלים של לולאה סגורה
המשבר האקלימי הופך את המודל הזה למעניין במיוחד. התבוננו בטבע, בו שום דבר לא מתבזבז לעולם. הפסולת של מין אחד היא הבסיס לחיים וההישרדות של מינים אחרים. הניסיונות לחקות מערכות נטולות פסולת לחלוטין, שכונו גם ביו-מימיקרי biomimicry, או “עריסה-לעריסה”, אוחדו בשם כלכלות לולאה סגורה. כלכלה מעגלית – הבסיס לזה, הופכת תחום חם, ומעניין גם מבחינת מודלים עסקיים חדשים. ובקישור הבא תוכלו לראות שלל דוגמאות ומשאבים שריכזה שירלי קנטור שני בעקבות קורס שעברה בנושא כלכלה מעגלית.
דוגמה מקומית מוכרת היא מזבלת חירייה, שלקחה את הגז הרעיל והפכה אותו למתאן הנמכר מחדש. דוגמה אחרת היא בנק הפלסטיק שנוסד בשנת 2013, ומאפשר לכל אחד לאסוף פלסטיק ולהפקיד אותו בבנק הפלסטיק. המפקיד מתוגמל במטבעות שונים – מזומן, זמן ואפילו WiFi. בנק הפלסטיק ממיין את החומר ומוכר אותו למיחזור, ובכך סוגר את הלולאה במחזור החיים של הפלסטיק.
היתרון המרכזי:
מודלים אלה מקבלים תשומת לב עם עלייתם של צרכנים מודעים לסביבה, שמקנים העדפה למוצרים ושירותים של מערכות לולאה סגורה.
והיי – זה טוב לסביבה ולכיס, קרי יש שורה תחתונה סביבתית ועסקית.
6. מודלים של ארגונים אוטונומיים מבוזרים – Decentralized Autonomous Organizations DAOs:
האם שמעתם על ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAOs)? אם לא – שימו לב, בחיבור של טכנולוגיית הבלוקצ’יין – Blockchain עם בינה מלאכותית- AI ולעיתים גם רובוטים – נולד סוג חדש ומרתק של חברה – ללא עובדים, וללא מקור סמכות מרכזי.
דמיינו ארגון ללא מנהלים, המאפשר ייצור ללא הפסקה. הוא מבוסס על מערכת כללים מתוכנתים מראש שקובעת את הפעולה של החברה, ועל מחשבים שעושים את כל העבודה.
דוגמה? צי של מוניות אוטונומיות, עם שכבת חוזים חכמים מגובה Blockchain, היכול לנהל את עצמו 24-7, כולל נסיעה לתחזוקה, ללא כל מעורבות אנושית.
הפלטפורמה DAOstack פועלת לספק לעסקים אלה כלים להצלחה, כולל תמריצים קריפטו-כלכליים אמינים ופרוטוקולי ממשל מבוזרים. DAOstack שמה לה למטרה ליצור עסקים שבהם הלקוח הוא ההשפעה החיצונית היחידה.
היתרון המרכזי:
איזון המתח בין סקיילביליטי לבין חוסן ומזעור סיכונים
לחלק א – האם המודל העסקי שלכם מותאם לעולם החדש? המבוסס על מאמר בפורום דאבוס.
איתכן ובשבילכם
ד”ר מיכל חמו לוטם
פברואר 2020
ד”ר מיכל חמו לוטם היא יועצת אסטרטגיה וחדשנות ומרצה על במות בארץ ובעולם. היא מביאה שתי התמחויות בעתידנות רפואית ובניהול ומנהיגות. סיפרה ‘צוותים מנצחים’ עומד לצאת בהוצאת מטר. מלווה מנהלים וארגונים, ומביאה את העתיד אליהם, ואותם אל העתיד.
לתיאום תהליך ייעוץ, הרצאה/סדנה, או מפגש ייעוץ אישי אסטרטגי – כאן.
עוד משהו: כיום מנכל”ית מייסדת של אושיה – נשים מובילות בריאות. רופאת ילדים, כיהנה כסגנית נשיא לחדשנות בשיבא, כמנכ”לית מייסדת של המכון למנהיגות וממשל בג’וינט, וכמנכ”לית מייסדת של ארגון בטרם לבטיחות ילדים, והייתה שותפה להקמת ארגונים ומיזמים רבים.
- לעקוב בפייסבוק. להתחבר בלינקדאין.
- ד”ר חמו בויקיפדיה.
- למגזין החדשנות הרפואית ביונד מדיסין.
לעיון נוסף:
The Transformative Business Model בהרוורד ביזנס רוויו
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!