על כסף ופוליטיקאים

ההשלכה המרכזית של היותה של הכנסת “עשירה” היא שמרבית חברי הכנסת המכהנים מתקשים להבין את מעמד הביניים והמעמד הנמוך, הם מרוחקים ממנו, ומוטים לטובת נושאים אחרים המשקפים את חייהם וקהליהם. רוב חברי הכנסת אינם מייצגים את המעמד הבינוני – נמוך! לעשירים קל יותר להיבחר משלוש סיבות: יש להם האמצעים הכלכליים. יש להם תדמית של מצליחנים, הם זוכים, בטעות (!) לתדמית של נקיי כפיים.

מה תצביעו בבחירות – כלי עזר לציבור המתלבטים

יש בלוג חביב עלי שנקרא “לא למות טיפש“. עדו לנדו, הכותב שלו, רוצה שאנשים יבינו לעומק סוגיות על סדר הים הציבורי. מאידך המונח “בורות רציונלית”, המתאר מצב שבו עלות השגת מידע לגבי נושא מסוים עולה על התועלת שבהשגתו. הבורות הזו נובעת מההשפעה קטנה מאד של אזרח בודד על תוצאות הבחירות, והלימוד וההבנה המעמיקה דורשים תשומות […]

מיקי לב מגיב “על הקושי בניהול ציבורי”

כאחד ששרת שנים לא מעטות בחיל אויר בתפקידים פיקודיים, כסמנכ”ל בחברות עסקיות ועכשיו חווה את העולם הציבורי השאלה הראשונה שעלתה במוחי סביב התמה של “ניהול ציבורי קשה פי שלושה מניהול עסקי“ היא “מה זה קשה”? קשה במנהיגות? קשה בניהול? קשה מקצועית? האם המילה ‘קשה’ מתייחסת לקושי להשיג את המטרות? לחולל שינוי משמעותי ותורם? להשיג משאבים/ […]

תומר לוטן – על ניהול בשירות הציבורי

במאמר קודם טוענת ד”ר מיכל חמו לוטם כי ניהול ציבורי קשה פי שלושה ומביאה  5 קבוצות של סיבות לקושי והאתגר שבניהול ציבורי, ביניהן העדר יכולת לתכנון לטווח ארוך; אי שליטה על משאבים חיוניים כולל כח אדם, תקציב ולעיתים אף זמן; בעיות מערכתיות בעיקר העדר תחרות במגזר הציבורי, שורה התחתונה לא ברורה ולא מדידה, ומוטבים לא ברורים; […]

Monhtly update – October 2012

 I would like to share an article I recently wrote, which focuses on the challenges facing the public sector in Israel. It was published in the Haaretz newspaperin The Marker section. The JDC Institute for Leadership and Governance aims to help in addressing some of the challenges stated in the article. We work closely with our government partners to bring senior civil servants to work together, break silos, and form collaborations which are oriented towards making an impact.

מדוע צעירים לא הולכים לפוליטיקה?

לא חסרים מנהיגים צעירים ואמיצים בישראל, אך פחות ופחות מוכנים להוביל שינוי ברמת השלטון מכמה סיבות: אנו חיים בחברה המקדשת הצלחה חומרית – עסקית; יש ייאוש – ייאוש מהיכולת להשפיע דרך הממשל; המחירים הגבוהים האישיים שמשלם מי שהולך לקריירה ציבורית; ואתגריה האדירים של ישראל.

על אומץ, תעוזה ומנהיגות

אומץ הוא תכונה הכרחית למנהיגים רבים, ממספר סיבות: כי פריצות דרך מחיבות הליכה על קו התפר, פריצת גבולות ולקיחת סיכונים; כי האומץ הוא ביטוי לתשוקה ולמחויבות גבוהות מאד לחזון ולדרך; וכי האומץ הוא אחד הכלים בו מנהיגים יוצרים אמון והשראה אצל הציבור שלהם. השראה ואמון אלה הם המפתח בנכונות הציבור להקשיב למנהיג וללכת אחריו.

על דמיון מנהיגות ואיכות חיים

הדמיון קריטי במעשה המנהיגות, שצריכה לצפות פני עתיד ולעצב את ההווה ואל העתיד הרצוי. זה דורש דימיון רב. בעיקר כשהמציאות נראית כמבוי סתום. אנשים מנוסים בעמדות הנהגה מנסים פעמים רבות לעבוד רק בכלים של חשיבה לוגית, ולכן לא יצליחו להוביל לשינוים פרדיגמטיים ולמחוזות החדשים הנדרשים לישראל ולעולם כולו. ‘דימיון חשוב יותר מידע’ אמר איינשטין, גם למנהיגים…

מדוע ניהול ציבורי קשה פי שלושה מניהול עסקי?

הניהול במגזר הציבורי מהווה אתגר אדיר מסיבות רבות, לדוגמה העדר יכולת לתכנון ארוך טווח וקושי לסנכרן בין יעדים; אי שליטה על משאבי כח אדם תקציב וזמן; בעיות מערכתיות כגון העדר תחרות במגזר הציבורי או שורה תחתונה לא ברורה ולא מדידה, מוטבים לא ברורים: וכמובן חולשת ביצוע של המשרדים המקצועיים מול משרדי המטה המהווים צוואר בקבוק

ארבעה איחולים לתשע”ג לנו ולמדינה

א. שנה שבה נתחיל לבנות ברית של ייעוד צדק חברתי ביקשנו, והוא כותרת לברית יעוד נפלאה. יש למלאה בתוכן, ולעבור מגורל משותף (מדינה קטנה מוקפת אויבים)… ליעוד ושליחות שבעטיים כולנו כאן ב. שנה של איכות חיים ולא רק רמת חיים ערב ראש השנה תשע”ג ועוד רגע חיים כאן 8 מיליון ישראלים. אז נאחל למדינתנו ולכולנו שנביט […]