‘חיה כאילו תמות מחר, למד כאילו תחיה לנצח’ אמר גנדי, ועצתו טובה לכל אדם, ודאי וודאי למנהלים. בני האדם נולדו עם מתנה ייחודית מאד – מתנת הלמידה. כי למרות שלדעת זה חשוב, לדעת ללמוד – חשוב הרבה יותר. יש מנהלים שהם סרבני למידה, ומי שיודע הכל אי אפשר ללמד אותו כלום. אבל אולי גם הם יתפנו להבין את אמירתו של פופר פילוסוף המדע ‘הידע הוא סופי, זו אי הידיעה שהיא אינסופית’

חזון אינו מסמך שתולים על הקיר, הוא חלום, וכוח מניע רב עוצמה שמושך אנשים, ארגונים ומדינות קדימה. עוצמתו בכך שהוא עונה לצרכים העמוקים ביותר של בני האדם – לאמונות ולערכים שלהם. הוא מספק משמעות. והוא הבסיס למעשה המנהיגות. כוחו של החזון הוא בעל בסיס ביולוגי – כמענה למערכות המוחיות העמוקות ביותר שלנו, ולא לקליפת המוח הרציונלית…

בצד גאווה על הישגי ישראל יש תרחישי עתיד קטסטרופליים שעלינו למנוע. יש חמש הסיבות שעלולות להוליך אותנו לחורבן הבית השלישי: הראשונה היא היסטוריה כפולה של חורבן הבית, על רקע שנאת חינם. השניה – ישראל היא “מדינה במעבר” שטרם כוננה לה “ברית ייעוד” השלישית – העובדה שישראל מתמודדת במקביל עם שני אתגרים ייחודיים השילוב של מדינה יהודית ודמוקרטית, והשטחים הכבושים, הרביעית – ישראל חיה בפרדיגמת “הישרדות.” ואחרון שחורבן ישראל או שמירתה כמוקד מדמם במזרח התיכון משרתים אג’נדות של מדינות נוספות.