תפקידה המתחדש של המנהיגות בישראל

מדוע נדרש שינוי במנהיגות למרות שיש בישראל מנהיגים נפלאים, בעלי שיעור קומה שאינו נופל מזה של הרצל ושאר מייסדי המדינה? כי ישראל מתמודדת עם בעיות מורכבות בהשוואה לכל מדינה אחרת…

כאשר הרצל הגיע בשנת 1896 להבנה כי נדרשת “מדינת היהודים” היה מדובר לכאורה בחזון בלתי אפשרי. הרצל, חולם ואיש מעשה, חלם את הקמת המדינה היהודית ופעל להגשים את הרעיון עם עמיתיו. הוא המשיך עד יום מותו ב 1904, והצליח להביא לכך שהרעיון עבר את נקודת ה’אל חזור’, מהלך שהביא לבסוף להקמת מדינת ישראל ב 1948.

הרצל הוא דוגמה יוצאת דופן למנהיג פורץ דרך, קרי מנהיג שמתכוון להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, ולהוביל שינוי אבל מגה שינויים – ממש ענקיים, שדורשים שינויים במוחות ובלבבות של אלפי ומאות אלפי אנשים. הרצל לא פעל לבד, היו מאות ואלפים מנהיגים ידועים יותר ופחות שפעלו לממש את חזון מדינת ישראל, עד שהוקמה.

בישראל יש מנהלים ומנהיגים נפלאים גם כיום במדינת ישראל יש מנהיגים נפלאים, בעלי שיעור קומה שאינו נופל מזה של הרצל ושאר מייסדי המדינה. הם מחויבים לציבור, לעתיד המדינה, לעם היהודי ולאנושות כולה, ומנסים לתרום את תרומתם לעתיד זה. הם מצויים בממשל המרכזי והמקומי, בחברה האזרחית, בעולם העסקי, האקדמי המדעי ועוד.

ישראל עתירת הישגים למדינת ישראל בשישים וארבע שנותיה הישגים מרשימים וחסרי תקדים המעוררים סיפוק וגאוה. יש לנו תעשיית הייטק מפוארת, מדענים שמביאים פרסי נובל ואנו ראשונים בעולם בשיעור פרסי הנובל, אינסוף המצאות ופטנטים, הישגים תרבותיים ועוד ועוד. הישגי ישראל מתחרים כיום באלו של מדינות ותיקות, גדולות, עשירות וחזקות ממנה ובתחומים מסוימים אף מותירים את המתחרות הרחק מאחור. ראו סרטון שממלא הלב נחת. 

השבר: התפצלנו והתפרקנו: ולמרות שלמדינת ישראל בשישים וארבע שנותיה כה הרבה הישגים רבים מאיתנו חיים בדיסוננס קוגניטיבי שבו הגאוה משולבת בתהייה האם לילדינו ונכדינו תהיה מדינה לחיות בה. התפרקנו לרסיסי שבטים וקהילות וכל קהילה מסתגרת בעצמה ומנדה את האחרת. והשסעים גדלים: בין מרכז לפריפריה, עשירים ועניים, חרדים וחילונים, ערבים ועניים, עולים (“אתיופים”) וותיקים, ממשל מרכזי וממשל מקומי, בין הממשל לחברה האזרחית, בין העם היהודי למדינת ישראל ועוד ועוד.

אם ההון אנושי והמנהיגותי נפלא– אז למה התוצאות עגומות? מדינת ישראל התברכה בהון אנושי וב Creative Energy. הון זה הוא המשאב האמיתי שלנו, ובמסגרתו מתבלטים כאמור גם מנהלים ומנהיגים נפלאים. אז אם הם כאן – למה התפרקנו? ולמה רבים חוששים לעתיד המדינה?

  • כי אנו חיים במדינה במעבר משלב ההקמה לשלב המיסוד, מדינה המתמודדת עם אתגרים פנימיים וחיצוניים יוצאי דופן.
  • כי האתגרים הללו מצויים במגמת עלייה.
  • כי במקביל ישנה עליה ברמות המורכבות של המערכות, וקושי גובר והולך בהובלתן. כך לדוגמה הממשלה מפוצלת למעל 25 משרדים, והובלת שינוי חוצה משרדים היא משימה בלתי אפשרית, למרות האיכות של בכירי הממשל ועובדי הציבור. או בשלטון המקומי יש בישראל  250 רשויות מקומיות, רובן קטנות מידי מדי להצליח, למרות איכותם המעולה של מרבית ראשי הרשויות ואנשי המקצוע. ואילו המגזר השלישי, כמה שהוא מפוצל לרסיסים, תחת החזון של “אלף פרחים יפרחו” יש מעל 40,000 עמותות רשומות, מעל 13,000 מהן עמותות פעילות, הנלחמות אחת בשנייה על תקציבים. רובן קטנות וחלשות מכדי להוביל שינוי אמיתי ומשמעותי ומתקשות מאד לעבוד יחד, או עם המגזר הציבורי והעסקי.
  • כי המנהיגים הנפלאים שלנו בודדים, ומעבר לכך גם פועלים לבד.
  • כתוצאה מכך נוצרת מציאות של ריבוי פרויקטים מהלכים ומאמצים, ונוצרת מציאות שבה לא רק שאין התקדמות אופטימלית, אלא לעיתים המהלכים אף סותרים ומבטלים האחד את השני – ועגלת השינוי נתקעת.

ולמרות זאת – אנחנו יכולים: המנהיגות הנדרשת כיום היא מנהיגות מחוללת השפעה הפועלת בצורה מלוכדת ומלכדת לקידום הטוב הציבורי וליצירת חברת מופת.

מה זה אומר? המנהיגים והמנהיגות המצויינים – שימשיכו ויפעלו כל אחד בתחומו, אך יתחילו לשתף פעולה לקידום השינויים המערכתיים הרחבים הנדרשים. שינויים שהם בהגדרה מורכבים, חוצי ארגונים ומערכות, וחיוניים לעתיד המדינה. אלה אותם השינויים שאף אחד לבד, גם לא ראש הממשלה, לא יכול להוביל.

 להמשך בחלק ב: מנהיגות מחוללת להובלת מגה שינויים

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*