הובלת שינוי היא אומנות הדורשת מנהיגות מעצבת ויכולות רבות נוספות….
חג פורים הגיע, וכאז כן היום…. ‘ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים…’ אמר המן לאחשוורוש, ותפס את שורש הבעיה של העם היהודי. הפיצול שלנו וההון החברתי הנמוך הם הפוגעים בלכידות ובחוסן שלנו. שום צבא לא יוכל להגן על עם בעל חוסן נמוך, ושום קידמה לא תקרה בלי הון חברתי.
האם כאז כן היום? הזמנה למחשבה.
אסור לשכוח שההסכמים הקואליציוניים הם בראש וראשונה מתווה לתוכנית עבודה של ממשלת ישראל לשנים הבאות, לקידום איכות חיי הציבור ועתידו. הם גם החוזה של הממשלה עם הציבור, חוזה בו הממשל המרכזי מתחייב לפעול בשירות החברה. לשמירה על חוסנה של ישראל ועל שגשוגה ועתידה. כל אחד מהנושאים שם, גם מספר השרים, הוא הרה גורל ודורש חשיבת עומק
תפקיד הממשל בישראל אינו רק לקבוע מדיניות, לפקח על השירותים ולדאוג לאספקתם. בישראל, יותר מאשר במדינות אחרות, הממשל הוא גוף מתכנן, מעצב ואורג עתיד.
תכנון ארוך טווח במדינת ישראל הוא הכרח! לא ניתן לשנות דברים מרכזיים כמו לרסן את מחירי הדיור, לצמצם את הפערים החברתיים, ולדאוג לפריפריה מתוך חשיבת טווח קצר, המדובר בתהליכים שארבע חמש שנים הם רק קצה תחילתו של שינוי.
לממשלה בישראל 4 תפקידים ייחודיים או מובחנים בהשוואה לממשלות של מדינות אחרות בעולם. ראשית עליה לגבש את פונקציית המטרה של המדינה לטווח ארוך, לארוג ולעצב עתיד אחר מהחזוי, לנהל סיכונים וכמובן לבנות יחד עם הציבור אתוס ישראלי המבוסס על שותפות ייעוד
טו בשבט הוא חג היושב על שני רעיונות מארגנים שונים לכאורה. תרומה ואיכות הסביבה. שונים אבל קרובים. כי בשניהם מעורבת נתינה. תרומה היא אחת הדרכים לאושר, מחקרים כה רבים מצאו שלתת הוא מתכון לשימחה ברמת הנותן, הרבה יותר אגב מאשר לקבל…. כך לדוגמה במחקר בו נתנו לשתי קבוצות של 1000 איש תציב של 1000$ לבזבז […]
אחד ההבדלים בין מנהיגות לניהול הוא המרחב בו הם קורים. ניהול מבוצע מתוקף הסמכות והאחריות הפורמלית בתוך הגבולות של הארגון. יש לקחת בחשבון שבעולמות מורכבים, או בארגונים שנבנו לפני דור או יותר, גם אזורים אלה נוטים להיות מטושטשים. מנהיגות אינה מתבצעת בתוך אזור האחריות והסמכות, זה אזור הניהול! לכן פר הגדרה מנהיגות בתוך ארגונים היא תמיד במורכבות, ותמיד במרחב בתפר, ולכן היא מסוכנת!
שני דרגים בממשל – נבחר וממונה, ויש שתי גישות קצה הפוכות ומנוגדות ליחסים ביניהם, שתיהן שגויות. האחת רואה בדרג הממונה ‘פקידים ממלאי הוראות’, השנייה דוגלת בכך שאי אפשר לסמוך על השרים לכן האחריות מוטלת על עובדי הציבור. שתי הגישות מוטעות ומסכנות את היכולת של הממשל למשול בצורה אפקטיביות. הניסיון לשרטט קו גבול חד בין קביעת מדיניות לבין יישומה מוטעה. במקום גבול יש להביט עליו כמרחב של דיאלוג ולמידה בין הדרג הפוליטי הנבחר לבין הדרג המקצועי.
מנהיגות משמעה לשוב ולצאת שוב ושוב מהאזור הבטוח במטרה ליצר פערים חדשים. מנהיגים מתמודדים עם עומסים רגשיים אדירים. מנהיגות אינה קורית באזור הנוחות, מעשה המנהיגות כרוך תמיד בתעוזה, בפריצות דרך ובנטילת סיכונים. וזה אזור מעייף, מורכב, וקשה.
ישראל היא מדינה בהתהוות, השלמנו את שלב ההקמה, ובדור הקרוב צריך יהיה לעצב את המדינה ומוסדותיה לטווח הארוך חשיבה קיומית למדינת ישראל. מי שצריך בראש וראשונה לחשוב על הטווח הארוך הוא הממשל המרכזי. הקמת המטה לתכנון כלכלי – חברתי ארוך טווח במועצה לכלכלה וחברה, שזכיתי להיות בפורום המייעץ לה בשנים האחרונות, היא קרן אור חשובה
ווריס דירי מייצגת תעוזה, ומנהיגות נשית במובן הכי עמוק ועוצר נשימה. כילדה בת 13 שבורחת מביתה, נאנסת, ושורדת את המדבר הסומלי. כמשרתת בלונדון המגיעה לקריירה של דוגמנית על בינלאומית, ושחקנית בסרט ג’יימס בונד. ובסיבוב מנהיגות שלישי. חושפת את סיפורה לעולם, אישה מוסלמית עם כיסוי ראש הופכת לשגרירת האו”מ נגד מילת נשים.